התפטרות עובד בשל אי קידומו אינה מזכה בפיצויים

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי עובד אשר מתפטר מאחר ואין לו סיכוי להתקדם במקום עבודתו, אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ב 3120/01 איתמר תעוז נ. צילומעתיק בע"מ, ניתן ביום 27.1.2005.

עובדות

איתמר עבד בצילומעתיק בע"מ (להלן – החברה) מיום 1.8.1988 ועד ליום 24.10.2000. איתמר החל לעבוד בחברה בתפקיד טכנאי שירות. במהלך תקופת עבודתו התקדם איתמר בעבודתו, ובמועד סיום עבודתו תפקידו היה מנהל שירות באיזור המרכז.

איתמר התפטר מעבודתו, אולם לטענתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק). על כך התביעה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק

לא התקבלה טענתו של איתמר, לפיה כשנה וחצי לפני התפטרותו ניתנה לו התחייבות כי יקבל קידום בתפקיד והעלאה משמעותית לשכרו, והתחייבות זו הופרה. לא זו בלבד שאיתמר לא הרים את נטל הראיה להוכיח התחייבות זו, אלא שהוכח שאיתמר העלה דרישה להעלאה משמעותית בשכרו, ודרישה זו נדחתה.

מנגד, התקבלה גרסת החברה, לפיה איתמר החליט להתפטר מעבודתו עקב קבלת הצעת עבודה בשכר גבוה יותר מהשכר ששולם לו על ידי החברה.

התפטרותו של איתמר לא היתה "מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו", המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק. לא התקיים קשר סיבתי בין התפטרותו של איתמר לבין הנסיבות הנטענות, והחלטתו להתפטר היתה פרי החלטתו שלו, עקב העובדה שמצא עבודה בתנאי שכר טובים הרבה יותר מתנאי שכרו בחברה.

איתמר טען כי, הוא נדון למעשה לקפאון במעמדו, שכן מעולם לא היה מקודם לתפקיד סמנכ"ל בחברה, ולדעת מנכ"ל החברה אף לא היה ראוי לקידום לתפקיד סמנכ"ל.

מניעת קידום בעבודה מהווה עילה להתפטרות בדין מפוטר, ובלבד שהעובד יוכיח שאי קידומו בעבודה פוגע מהותית בהגשמת שאיפותיו המקצועיות ומונע את התפתחותו המקצועית. במקרה זה, במשך 12 שנות עבודתו של איתמר בחברה, הוא התקדם הן בתפקידו והן בשכרו, ולא חל שום שינוי בתפקידו או במעמדו עובר להתפטרותו.

במקרה זה, העילה המרכזית להתפטרותו של איתמר היתה אי שביעות רצון משכרו, כאשר איתמר סבר שהקידום "ישליך" על שכרו, כלומר שכתוצאה מקידום בתפקיד יקבל העלאה משמעותית בשכרו. בנסיבות אלה, איתמר לא הוכיח שאי קידומו בעבודה פגע בשאיפותיו המקצועיות. אי קידומו של איתמר פגע בשאיפותיו להשתכר שכר גבוה יותר ותו לא.

הפרשנות הרחבה לה טוען איתמר, כי על המעביד לשלם לעובד פיצויי פיטורים, כאשר מסיבות אובייקטיביות אין אפשרות מעשית להעניק לעובד קידום במקום העבודה, עקב העדר תפקיד פנוי, קובעת למעשה כלל כי על מעביד יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בכל מקרה בו מצא העובד עבודה טובה יותר. פרשנות זו מטילה על המעסיקים חבות בעלת משמעות כספית גבוהה, מעבר לקבוע בחוק, ואין לקבלה.

במקרה זה, כאשר החברה נהגה בתום לב עם איתמר וכאשר בשל נסיבות אובייקטיביות, העדר תפקיד פנוי בתפקידים בכירים יותר מתפקידו של איתמר, לא ניתן היה להציע לאיתמר קידום בתפקיד, אין לראות בהתפטרות איתמר עקב העובדה שמצא עבודה טובה יותר התפטרות "עקב נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.