אולמרט מינה את יעקב פרי לנשיא הרשפ"ת

הנשיאות החדשה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי תכלול גם את ארז ויגודמן, עוזיה גליל, ליאורה מרידור, זאב ברקמן, אלישע ינאי, עו"ד יוסי לוי אבי אנג'ל ורענן דינור
שי פאוזנר |

יו"ר בנק המזרחי, יעקב פרי מונה לנשיא הרשפ"ת. שר התמ"ת, אהוד אולמרט מינה את חברי הנשיאות החדשה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) אשר תפקידם העיקרי, על פי החלטת הממשלה, יהיה לסייע להנהלת הרשות במגעיה עם ספקי החוץ המחויבים ברכש גומלין בישראל.

חברי הנשיאות הם: יעקב פרי, כאמור, דוד קוליץ - מנכ"ל חברת אלול, ארז ויגדמן מנכ"ל עלית שטראוס, עוזיה גליל מנכ"ל עוזיה בע"מ, ד"ר ליאורה מרידור, יו"ר בזק בינלאומי, זאב ברקמן מנכ"ל קומברס, אלישע ינאי מנכ"ל מוטורולה, עו"ד יוסי לוי משרד עורכי דין, אבי אנג'ל יו"ר ועדת התאום רשפ"ת ורענן דינור מנכ"ל התמ"ת.

השר אולמרט ציין במהלך הפגישה שקיים עם חברי הנשיאות, כי על הרשפ"ת להמשיך ולפעול בשנים הקרובות להשגת רכש גומלין בכל עסקאות הרכש של הממשלה והגופים הציבוריים.

אולמרט הוסיף ואמר כי מימוש רכש גומלין המתבצע מידי שנה משמעו יצירת אלפי מקומות עבודה. מימוש רכש גומלין המתבצע מידי שנה, בממוצע, הינו למעלה מ 1.5 מיליארד דולר שמשמעותו קרוב ל-30 אלף מקומות עבודה במשק. במצב בו שרוי המשק הישראלי, אמר השר, "חשוב שינוצל מנוף רכש הגומלין בהן מעורבות רכישות ממשלתיות".

מנהלת הרשפ"ת עו"ד בינה בר-און אמרה במהלך הפגישה, כי נשיאות הרשפ"ת תוכל לסייע רבות להנהלת הרשות בפתיחת דלתות בחברות מחוייבות בינלאומיוות בכדי להגיע לרמות מימוש רכש גומלין גבוהות מהיום,וכי הרשפ"ת קשורה בהסכמי רכש גומלין עם כ-260 חברות זרות ועמידה דקדקנית של רשויות המדינה ותאגידים ממשלתיים בדרישת קניות הגומלין תניב מאות מקומות עבודה חדשים.

עוד הוסיפה עו"ד בר-און, כי בשנת 2004 הושגו התחייבויות חדשות של 118 חברות זרות לרכש גומלין בהיקף 506 מיליון דולר, לעומת 360 מיליון דולר בשנת 2003,המהווים גידול של 40% לעומת השנה הקודמת. יתרת ההתחייבויות למימוש עד שנת 2008 עומדת מעל מיליארד דולר, כולל 560 מיליון דולר של חברות אמריקאיות ו-475 מיליון דולר חברות אירופאיות.

בידי רשפ"ת התחייבויות לרכש גומלין של כ-300 חברות זרות, מהן 118 לא עומדות במימוש התחייבויותיהן מעבר למועד גמר מימוש ההתחייבות . היקף הפיגורים עומד כיום על כ-300 מיליון דולר, מהם כ-200 בארה"ב וכ-100 באירופה.

רקע על רשפ"ת: תפקיד הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הינו קידום עמידה בהתחייבויות לרכש גומלין הניתנות על ידי חברות זרות התקשרות עם גופים ציבוריים בארץ . תפקידה של הרשפ"ת ליזום, לעקוב ולתאם פעולות של שיתוף פעולה תעשייתי הנובעות מהתחייבויותן של חברות זרות לרכש גומלין בישראל, בעקבות עסקאות רכש של ממשלת ישראל, חברות ממשלתיות, וגופים ממשלתיים אחרים, על פי תקנות חוק חובת מכרזים.

הרשפ"ת ממונה מטעם המדינה על רכש זה, הנובע מרכישות הממשלה. רכישות אלו כוללות ציוד לחימה עבור משרד הביטחון, ציוד לתחנות כוח עבור חברת החשמל, רכש מטוסים עבור אל-על, רכש רכבות וכלי רכב מסוגים שונים, ציוד נמלים, שדות תעופה, מחשבים, ציוד אלקטרוני, תקשורת ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.