אולמרט מינה את יעקב פרי לנשיא הרשפ"ת

הנשיאות החדשה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי תכלול גם את ארז ויגודמן, עוזיה גליל, ליאורה מרידור, זאב ברקמן, אלישע ינאי, עו"ד יוסי לוי אבי אנג'ל ורענן דינור
שי פאוזנר |

יו"ר בנק המזרחי, יעקב פרי מונה לנשיא הרשפ"ת. שר התמ"ת, אהוד אולמרט מינה את חברי הנשיאות החדשה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) אשר תפקידם העיקרי, על פי החלטת הממשלה, יהיה לסייע להנהלת הרשות במגעיה עם ספקי החוץ המחויבים ברכש גומלין בישראל.

חברי הנשיאות הם: יעקב פרי, כאמור, דוד קוליץ - מנכ"ל חברת אלול, ארז ויגדמן מנכ"ל עלית שטראוס, עוזיה גליל מנכ"ל עוזיה בע"מ, ד"ר ליאורה מרידור, יו"ר בזק בינלאומי, זאב ברקמן מנכ"ל קומברס, אלישע ינאי מנכ"ל מוטורולה, עו"ד יוסי לוי משרד עורכי דין, אבי אנג'ל יו"ר ועדת התאום רשפ"ת ורענן דינור מנכ"ל התמ"ת.

השר אולמרט ציין במהלך הפגישה שקיים עם חברי הנשיאות, כי על הרשפ"ת להמשיך ולפעול בשנים הקרובות להשגת רכש גומלין בכל עסקאות הרכש של הממשלה והגופים הציבוריים.

אולמרט הוסיף ואמר כי מימוש רכש גומלין המתבצע מידי שנה משמעו יצירת אלפי מקומות עבודה. מימוש רכש גומלין המתבצע מידי שנה, בממוצע, הינו למעלה מ 1.5 מיליארד דולר שמשמעותו קרוב ל-30 אלף מקומות עבודה במשק. במצב בו שרוי המשק הישראלי, אמר השר, "חשוב שינוצל מנוף רכש הגומלין בהן מעורבות רכישות ממשלתיות".

מנהלת הרשפ"ת עו"ד בינה בר-און אמרה במהלך הפגישה, כי נשיאות הרשפ"ת תוכל לסייע רבות להנהלת הרשות בפתיחת דלתות בחברות מחוייבות בינלאומיוות בכדי להגיע לרמות מימוש רכש גומלין גבוהות מהיום,וכי הרשפ"ת קשורה בהסכמי רכש גומלין עם כ-260 חברות זרות ועמידה דקדקנית של רשויות המדינה ותאגידים ממשלתיים בדרישת קניות הגומלין תניב מאות מקומות עבודה חדשים.

עוד הוסיפה עו"ד בר-און, כי בשנת 2004 הושגו התחייבויות חדשות של 118 חברות זרות לרכש גומלין בהיקף 506 מיליון דולר, לעומת 360 מיליון דולר בשנת 2003,המהווים גידול של 40% לעומת השנה הקודמת. יתרת ההתחייבויות למימוש עד שנת 2008 עומדת מעל מיליארד דולר, כולל 560 מיליון דולר של חברות אמריקאיות ו-475 מיליון דולר חברות אירופאיות.

בידי רשפ"ת התחייבויות לרכש גומלין של כ-300 חברות זרות, מהן 118 לא עומדות במימוש התחייבויותיהן מעבר למועד גמר מימוש ההתחייבות . היקף הפיגורים עומד כיום על כ-300 מיליון דולר, מהם כ-200 בארה"ב וכ-100 באירופה.

רקע על רשפ"ת: תפקיד הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הינו קידום עמידה בהתחייבויות לרכש גומלין הניתנות על ידי חברות זרות התקשרות עם גופים ציבוריים בארץ . תפקידה של הרשפ"ת ליזום, לעקוב ולתאם פעולות של שיתוף פעולה תעשייתי הנובעות מהתחייבויותן של חברות זרות לרכש גומלין בישראל, בעקבות עסקאות רכש של ממשלת ישראל, חברות ממשלתיות, וגופים ממשלתיים אחרים, על פי תקנות חוק חובת מכרזים.

הרשפ"ת ממונה מטעם המדינה על רכש זה, הנובע מרכישות הממשלה. רכישות אלו כוללות ציוד לחימה עבור משרד הביטחון, ציוד לתחנות כוח עבור חברת החשמל, רכש מטוסים עבור אל-על, רכש רכבות וכלי רכב מסוגים שונים, ציוד נמלים, שדות תעופה, מחשבים, ציוד אלקטרוני, תקשורת ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).