טכנית: האירו לא נראה כאילו הוא בדרכו לעצור

הנסיגה האחרונה של האירו החלה ברמת 1.2830 דולר לאירו ונבלמה ברמה של 1.3090. רמה המשקפת נקודת שפל גבוהה יותר מקודמתה שהיא נמשכה בדיוק 4 ימי מסחר
אייל גורביץ |

דומה שהאירו נחוש בדרכו לכבוש את הפסגה האחרונה. השבוע האחרון היה הרבה מעבר לעדות לכך. הסקירות שפורסמו בשבועות האחרונים תמכו חד משמעית במהלך העליות של האירו, ומן הסתם אמשיך לנקוט בקו זה. גם בסקירה הנוכחית אתקוף את הדינמיקה מן ההיבט קצר הטווח, שכן המגמות הארוכות יותר ברורות ומוגדרות היטב.

המגמה המינורית: גם השבוע אתחיל את הניתוח מן ההיבט המינורי. נקודת ההתחלה לניתוח היא נקודת השפל שנרשמה לפני שבועות מספר ברמת 1.2730. מנקודה זו החל מהלך עליות, שהגיע לשיאו לפני כשבועיים, כאשר האירו קבע שיא זמני של 1.3280. הנסיגה שבאה מיד לאחר מכן היתה קריטית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, היא נבלמה ברמה של 1.3090 דולר לאירו. רמה המשקפת נקודת שפל גבוהה יותר מקודמתה. הבה נביט על הגרף בצורה ממוקדת יותר כדי לגלות את איתותי העוצמה הקיימים:

1. מהלך העליות שהחל ברמת 1.2730 מכיל תיקונים טכניים, המסתיימים לא רק בטווח המקובל, אלא גם לאחר פרק זמן מקסימלי של 3-4 ימי מסחר בלבד. אפשר לראות בבירור את הנסיגה האחרונה של האירו. זו שהחלה ברמת 1.2830 דולר לאירו. היא נמשכה בדיוק 4 ימי מסחר. גם הנסיגה האחרונה שהחלב ברמת 1.3280 והסתיימה ברמת 1.3090 לא חרגה מהמסגרת המקובלת.

2. הנסיגה האחרונה הסתיימה ברמת 1.3090 דולר לאירו. נסיגה זו מבטאת תיקון טכני של כ-33% למהלך העליות 1.2730-1.3280 דולר לאירו.

3. בדרכו מעלה, פרץ האירו את רמת ההתנגדות - 1.3070 וכעת הוא משתמש בה כרמת תמיכה.

4. מדדי המומנטום המוצגים בתחתית הגרף, היינו מדד rsi ומדד macd, מצביעים שניהם צפונה ומייצגים מגמת עלייה בעלת מומנטום חזק. אפשר לראות בבירור, כי כאשר נסוג האירו מרמת 1.3280 ועד לרמת 1.3090, נותרה עקומת macd מעל לעקום הפעולה. זו עדות לעוצמה.

הגרף התוך יומי: מבט על הגרף התוך יומי ממחיש את ההתנהלות של האירו בתוך הימים האחרונים. מבט על גרף תוך יומי בו כל עמודה מייצגת שעת מסחר, מראה את הימים האחרונים בהם נטה האירו לדשדש בין רמת 1.3400 לרמת 1.3450 דולר לאירו. ביום ו' האחרון, לאחר פרסום מאזן הסחר בארה"ב, פרץ האירו מעלה. בתום ערפל הקרב אחרי שעלה, ירד ושוב עלה, אפשר לראות כיצד נותר המטבע האירופי מעל לרמת ההתנגדות. עוד אפשר לראות שהדינמיקה התוך יומית מצביעה ברורות על עלייה כאשר מדדי המומנטום בתחתית הגרף מאשרים את כיוונו של המטבע.

לסיכום: הדינמיקה של האירו משדרת חד משמעיות. הכיוון הכללי הוא כלפי מעלה, כאשר יעד המחירים משתרע מעל לרמת השיא 1.3670 דולר לאירו. דומה שהיד עודנה נטויה והעובדה שמרבית טווחי הזמן מאוחדים בכיוון זהה, מספקת את הכוח הנדרש כדי להמשיך צפונה.

*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.