כלל פיננסים בטוחה על דלק רכב: חולשה במניה עד מאי

מסבירים: למרות ש-2004 שנת שיא, תוצאות הרבעון עשויות להיתפס כחלשות - כך שהחולשה עשויה להמשך עד שנת המודל החדשה. ממליצים: "תשואת יתר" עם יעד של 36 ש'
שרון שפורר |

האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה צופה, לקראת פרסום דו"חותיה של דלק רכב בסוף מארס, כי זו תציג רווח שנתי של כ-266 מיליון שקל - הגבוה ביותר שרשמה אי פעם וגבוה ב-8% מהרווח שהציגה ב-2003. ברבעון הרביעי, צופה בן זאב, תציג דלק רכב רווח נקי של 60 מיליון שקל - תוצאה טובה, לדעתו, אם כי, הוא מציין, נמוכה משמעותית מהרבעון המקביל, שנה קודם לכן, בו נרשם רווח של 80 מיליון שקל (הרבעון המקביל, הוא מדגיש, היה חריג לטובה). לדעתו של האנליסט, התוצאות הכספיות ברבעון החולף ימשיכו לתת ביטוי לחוזק היחסי של האירו והיין ביחס לדולר. שערי המטבעות, מהוים, לדעתו, חסרון משמעותי ליבואני הרכב מאירופה ומיפן לעומת יבואני הרכב מקוריאה ומארה"ב או, מתאר במילים אחרות בן זאב - יתרון תחרותי ליונדאי ולשברולט. התוצאה, מציין בן זאב, צפויה להתבטא בשחיקת הרווח הגולמי והתפעולי (ופיצוי מסוים דרך שורת המימון ותרומת הגנות המטבע). ויש גם תחזיות עבור 2005. בכלל פיננסים בטוחה מזהירים, כי בחודשים ינואר פברואר היה שוק הרכב בתרדמה עם מכירות של כ-10,500 מכוניות בחודש בלבד. מכירות דלק רכב הסתכמו באותה העת ב-1,700 מכוניות בחודש ונראה, לדעת בן זאב, כי הלקוחות ממתינים לשנת המודל החדה ולמבצעי סוף שנת המודל הנוכחית והם מעכבים רכישות. עוד סיבה ל"אזהרת הרווח", שמספק בן זאב טמונה בכך, שדלק רכב ניצבת עם מחסור בדגמי פורד פוקוס - עובדה הפוגעת במכירות השוטפות ובנוסף - שערי המט"ח פוגעים בכושר התחרותיות של החברה מול ייבואני יונדאי ושברולט נהנים מהדולר הנמוך. בן זאב מסכם את המלצתו בכך, שתוצאות הרבעון החותם את 2004 העשויות להיתפס כחלשות לצד תוצאות הרבעון הראשון של 2005, הצפויות להיות חלשות הן שתעמודנה מאחורי החולשה במניה בטווח הקצר וכי זו עתידה להמשך עד שנת המודל החדשה בחודש מאי הקרוב. "בשורה התחתונה", ממליץ בן זאב על דלק רכב בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 36 שקל - מדובר במחיר יעד הגבוה בכ-22% ממחיר הסגריה של המניה בסוף השבוע החולף בתל אביב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.