ירידות בוול-סטריט: התמתנו הירידות בסביינט
בוול-סטריט התייצב בשעה האחרונה המסחר במגמה שלילית, המוכתבת על ידי נתוני הגרעון המאכזבים שפורסמו לפני פתיחת המסחר. בפתיחת יום המסחר הצליח עדכון התחזיות של אינטל מאמש, והירידה במחירי הנפט להחזיק האינדקסים ברמה בה נעלו את המסחר אמש, אולם ככל שמתפתח היום גדל החשש של המשקיעים מהמשמעויות המוניטריות של נתוני הגרעון.
שוק האג"ח האמריקני משקף את החשש מלחצי אינפלציה, ומהגברת קצב העלאת הריבית בארה"ב. באגרות החוב הארוכות לפדיון בעוד כ-30 שנים נרשמת היום שליה לרמת תשואה של כ-4.5%, מה שמשקף בשורה התחתונה את ציפיות השוק לעליית ריבית - האוייבת הגדולה של הבורסות.
מדד הנאסד"ק משיל היום 0.45% ונסחר בשער של 2,050 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.2% ל-10,829 נקודות. מחירי הנפט נסחרים היום ביציבות סביב רמת ה-53.5 דולר, לאחר שבימים האחרונים כבר נגעו ברמות של 55.5 דולר.
הגרעון המסחרי ממשיך להתרחב
מעט לפני פתיחת המסחר דווחה מחלקת המסחר בבית הלבן, כי בניגוד לתחזיות השוק, גדל סך הגרעון המסחרי של ארה"ב בחודש ינוא לרמה של 58.3 מיליארד דולר, זאת לעומת ציפיות השוק לעליה מתונה של 400 מיליון דולר בלבד לרמה של 56.8 מיליארד דולר. הנתונים, שהינם נתונים חודשיים, שיקפו גידול משמעותי בסעיף יבוא מוצרי צריכה, כמו גם עליה חדה של כ-280 מיליון דולר בסעיף יבוא הביגוד, זאת על רקע הסרת ההגבלות על יבוא טקסטיל מסין בחודש ינואר.
מניות אמריקניות
הנהלת אינטל (INTC) דיווחה אמש בתום המסחר כי היא מעלה את הרף התחתון של התחזית שלה להכנסות ברבעון הראשון של 2005 ל-9.2 מיליארד דולר מרף קודם של 8.8 מיליארד דולר. הרף העליון נותר בעינו על רמת 9.4 מיליארד דולר. הידיעה החיובית דחפה את סקטורי השבבים באסיה ואירופה לעליות, שאף הצליחו לגרור את השווקים מעלה. למרות זאת נסחרות היום מניות אינטל בירידה של 1.3%.
ישראליות בולטות
חדשות עגומות לסאביינט (SVNT). החברה הודיעה כי מפסיקה את ניסיונותיה בפיתוח תרופת הפרוסאפטייד (Prosaptide) נגד כאבים. התרופה התגלתה עד כה כלא אפקטיבית. התרופה נועדה להקל על כאבי נשאי HIV חיוביים (חולי איידס), שלוקים בכאבים עצביים עקב תסבוכות של המחלה. מניות החברה פתחו את היום בירידות חדות שהתמתנו בשעה האחרונה לירידה של 1.57% בלבד.
חברה בת בבעלות מלאה של אינטרנט זהב בשם גולדמיינד, השלימה את רכישת מחצית מהון המניות של פורטל נרשמים. בחברת אינטרנט זהב חוזים כי הכנסות הפורטל שנרכש עשויות לגדול במידה ניכרת בטווח הקצר בעקבות מערך הפורטלים הקיים כבר בידי החברה. אינטרנט זהב עולה ב-2.63%.
שמיר אופטיקה שהשלימה את גיוס ההון הראשוני שלה במהלך הלילה. הטיקר שנקבע לחברה: SHMR. החברה מקיבוץ שמיר גייסה 47.6 מיליון דולר במחיר של 14 דולר למניה. מניות החברה נסחרות ללא שינוי.
יצרנית שבבי זכרונות הפלאש אם-סיסטמס ספגה אמש הורדת המלצה ל"נייטרלי" מג'יי.פי מורגן, שהביאה לירידה חדה במחיר המניה. היום ממשיכה המניה לאבד גובה ורושמת ירידה של 0.94%.
ביוג'ן איידק (BIIB) החברה שהתחרתה בקופקסון של טבע עם תרופת הטייסאברי, שאותה נאלצה להוריד מהמדפים, קבלה ביקורות שליליות ממספר גורמים בוול סטריט. "מותו של חלום" מכנה זאת האנליסט יונתן ברנשטיין מ-ETFzone. גם בדה-סטריט.קום הגיבו באור עגמומי. מניית טבע שזוכה מאז מות הטייסאברי לעדנה. למרות התוצאות החיוביות החיוביות שהחלו להתפרסם לאחרונה לגבי ה-האג'ילקט, נסחרת היום טבע בירידה של 0.66%. במהלך היומיים האחרונים רשמה המניה זינוק של 5.5%.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
