ירידות בוול-סטריט: התמתנו הירידות בסביינט

מאבדת 1.57% לאחר שהודיעה על הפסקת ניסוי הפרוסאפטייד. מדד הנאסד"ק משיל 0.45% ל-2,050 נק'. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.2% ל-10,829 נק'. טבע יורדת ב-0.65%. אינטרנט-זהב מוסיפה 2.6%
רם דגן |

בוול-סטריט התייצב בשעה האחרונה המסחר במגמה שלילית, המוכתבת על ידי נתוני הגרעון המאכזבים שפורסמו לפני פתיחת המסחר. בפתיחת יום המסחר הצליח עדכון התחזיות של אינטל מאמש, והירידה במחירי הנפט להחזיק האינדקסים ברמה בה נעלו את המסחר אמש, אולם ככל שמתפתח היום גדל החשש של המשקיעים מהמשמעויות המוניטריות של נתוני הגרעון.

שוק האג"ח האמריקני משקף את החשש מלחצי אינפלציה, ומהגברת קצב העלאת הריבית בארה"ב. באגרות החוב הארוכות לפדיון בעוד כ-30 שנים נרשמת היום שליה לרמת תשואה של כ-4.5%, מה שמשקף בשורה התחתונה את ציפיות השוק לעליית ריבית - האוייבת הגדולה של הבורסות.

מדד הנאסד"ק משיל היום 0.45% ונסחר בשער של 2,050 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.2% ל-10,829 נקודות. מחירי הנפט נסחרים היום ביציבות סביב רמת ה-53.5 דולר, לאחר שבימים האחרונים כבר נגעו ברמות של 55.5 דולר.

הגרעון המסחרי ממשיך להתרחב

מעט לפני פתיחת המסחר דווחה מחלקת המסחר בבית הלבן, כי בניגוד לתחזיות השוק, גדל סך הגרעון המסחרי של ארה"ב בחודש ינוא לרמה של 58.3 מיליארד דולר, זאת לעומת ציפיות השוק לעליה מתונה של 400 מיליון דולר בלבד לרמה של 56.8 מיליארד דולר. הנתונים, שהינם נתונים חודשיים, שיקפו גידול משמעותי בסעיף יבוא מוצרי צריכה, כמו גם עליה חדה של כ-280 מיליון דולר בסעיף יבוא הביגוד, זאת על רקע הסרת ההגבלות על יבוא טקסטיל מסין בחודש ינואר.

מניות אמריקניות

הנהלת אינטל (INTC) דיווחה אמש בתום המסחר כי היא מעלה את הרף התחתון של התחזית שלה להכנסות ברבעון הראשון של 2005 ל-9.2 מיליארד דולר מרף קודם של 8.8 מיליארד דולר. הרף העליון נותר בעינו על רמת 9.4 מיליארד דולר. הידיעה החיובית דחפה את סקטורי השבבים באסיה ואירופה לעליות, שאף הצליחו לגרור את השווקים מעלה. למרות זאת נסחרות היום מניות אינטל בירידה של 1.3%.

ישראליות בולטות

חדשות עגומות לסאביינט (SVNT). החברה הודיעה כי מפסיקה את ניסיונותיה בפיתוח תרופת הפרוסאפטייד (Prosaptide) נגד כאבים. התרופה התגלתה עד כה כלא אפקטיבית. התרופה נועדה להקל על כאבי נשאי HIV חיוביים (חולי איידס), שלוקים בכאבים עצביים עקב תסבוכות של המחלה. מניות החברה פתחו את היום בירידות חדות שהתמתנו בשעה האחרונה לירידה של 1.57% בלבד.

חברה בת בבעלות מלאה של אינטרנט זהב בשם גולדמיינד, השלימה את רכישת מחצית מהון המניות של פורטל נרשמים. בחברת אינטרנט זהב חוזים כי הכנסות הפורטל שנרכש עשויות לגדול במידה ניכרת בטווח הקצר בעקבות מערך הפורטלים הקיים כבר בידי החברה. אינטרנט זהב עולה ב-2.63%.

שמיר אופטיקה שהשלימה את גיוס ההון הראשוני שלה במהלך הלילה. הטיקר שנקבע לחברה: SHMR. החברה מקיבוץ שמיר גייסה 47.6 מיליון דולר במחיר של 14 דולר למניה. מניות החברה נסחרות ללא שינוי.

יצרנית שבבי זכרונות הפלאש אם-סיסטמס ספגה אמש הורדת המלצה ל"נייטרלי" מג'יי.פי מורגן, שהביאה לירידה חדה במחיר המניה. היום ממשיכה המניה לאבד גובה ורושמת ירידה של 0.94%.

ביוג'ן איידק (BIIB) החברה שהתחרתה בקופקסון של טבע עם תרופת הטייסאברי, שאותה נאלצה להוריד מהמדפים, קבלה ביקורות שליליות ממספר גורמים בוול סטריט. "מותו של חלום" מכנה זאת האנליסט יונתן ברנשטיין מ-ETFzone. גם בדה-סטריט.קום הגיבו באור עגמומי. מניית טבע שזוכה מאז מות הטייסאברי לעדנה. למרות התוצאות החיוביות החיוביות שהחלו להתפרסם לאחרונה לגבי ה-האג'ילקט, נסחרת היום טבע בירידה של 0.66%. במהלך היומיים האחרונים רשמה המניה זינוק של 5.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.