ירידות בוול-סטריט: התמתנו הירידות בסביינט
בוול-סטריט התייצב בשעה האחרונה המסחר במגמה שלילית, המוכתבת על ידי נתוני הגרעון המאכזבים שפורסמו לפני פתיחת המסחר. בפתיחת יום המסחר הצליח עדכון התחזיות של אינטל מאמש, והירידה במחירי הנפט להחזיק האינדקסים ברמה בה נעלו את המסחר אמש, אולם ככל שמתפתח היום גדל החשש של המשקיעים מהמשמעויות המוניטריות של נתוני הגרעון.
שוק האג"ח האמריקני משקף את החשש מלחצי אינפלציה, ומהגברת קצב העלאת הריבית בארה"ב. באגרות החוב הארוכות לפדיון בעוד כ-30 שנים נרשמת היום שליה לרמת תשואה של כ-4.5%, מה שמשקף בשורה התחתונה את ציפיות השוק לעליית ריבית - האוייבת הגדולה של הבורסות.
מדד הנאסד"ק משיל היום 0.45% ונסחר בשער של 2,050 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.2% ל-10,829 נקודות. מחירי הנפט נסחרים היום ביציבות סביב רמת ה-53.5 דולר, לאחר שבימים האחרונים כבר נגעו ברמות של 55.5 דולר.
הגרעון המסחרי ממשיך להתרחב
מעט לפני פתיחת המסחר דווחה מחלקת המסחר בבית הלבן, כי בניגוד לתחזיות השוק, גדל סך הגרעון המסחרי של ארה"ב בחודש ינוא לרמה של 58.3 מיליארד דולר, זאת לעומת ציפיות השוק לעליה מתונה של 400 מיליון דולר בלבד לרמה של 56.8 מיליארד דולר. הנתונים, שהינם נתונים חודשיים, שיקפו גידול משמעותי בסעיף יבוא מוצרי צריכה, כמו גם עליה חדה של כ-280 מיליון דולר בסעיף יבוא הביגוד, זאת על רקע הסרת ההגבלות על יבוא טקסטיל מסין בחודש ינואר.
מניות אמריקניות
הנהלת אינטל (INTC) דיווחה אמש בתום המסחר כי היא מעלה את הרף התחתון של התחזית שלה להכנסות ברבעון הראשון של 2005 ל-9.2 מיליארד דולר מרף קודם של 8.8 מיליארד דולר. הרף העליון נותר בעינו על רמת 9.4 מיליארד דולר. הידיעה החיובית דחפה את סקטורי השבבים באסיה ואירופה לעליות, שאף הצליחו לגרור את השווקים מעלה. למרות זאת נסחרות היום מניות אינטל בירידה של 1.3%.
ישראליות בולטות
חדשות עגומות לסאביינט (SVNT). החברה הודיעה כי מפסיקה את ניסיונותיה בפיתוח תרופת הפרוסאפטייד (Prosaptide) נגד כאבים. התרופה התגלתה עד כה כלא אפקטיבית. התרופה נועדה להקל על כאבי נשאי HIV חיוביים (חולי איידס), שלוקים בכאבים עצביים עקב תסבוכות של המחלה. מניות החברה פתחו את היום בירידות חדות שהתמתנו בשעה האחרונה לירידה של 1.57% בלבד.
חברה בת בבעלות מלאה של אינטרנט זהב בשם גולדמיינד, השלימה את רכישת מחצית מהון המניות של פורטל נרשמים. בחברת אינטרנט זהב חוזים כי הכנסות הפורטל שנרכש עשויות לגדול במידה ניכרת בטווח הקצר בעקבות מערך הפורטלים הקיים כבר בידי החברה. אינטרנט זהב עולה ב-2.63%.
שמיר אופטיקה שהשלימה את גיוס ההון הראשוני שלה במהלך הלילה. הטיקר שנקבע לחברה: SHMR. החברה מקיבוץ שמיר גייסה 47.6 מיליון דולר במחיר של 14 דולר למניה. מניות החברה נסחרות ללא שינוי.
יצרנית שבבי זכרונות הפלאש אם-סיסטמס ספגה אמש הורדת המלצה ל"נייטרלי" מג'יי.פי מורגן, שהביאה לירידה חדה במחיר המניה. היום ממשיכה המניה לאבד גובה ורושמת ירידה של 0.94%.
ביוג'ן איידק (BIIB) החברה שהתחרתה בקופקסון של טבע עם תרופת הטייסאברי, שאותה נאלצה להוריד מהמדפים, קבלה ביקורות שליליות ממספר גורמים בוול סטריט. "מותו של חלום" מכנה זאת האנליסט יונתן ברנשטיין מ-ETFzone. גם בדה-סטריט.קום הגיבו באור עגמומי. מניית טבע שזוכה מאז מות הטייסאברי לעדנה. למרות התוצאות החיוביות החיוביות שהחלו להתפרסם לאחרונה לגבי ה-האג'ילקט, נסחרת היום טבע בירידה של 0.66%. במהלך היומיים האחרונים רשמה המניה זינוק של 5.5%.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
