ירידות בוול-סטריט: התמתנו הירידות בסביינט
בוול-סטריט התייצב בשעה האחרונה המסחר במגמה שלילית, המוכתבת על ידי נתוני הגרעון המאכזבים שפורסמו לפני פתיחת המסחר. בפתיחת יום המסחר הצליח עדכון התחזיות של אינטל מאמש, והירידה במחירי הנפט להחזיק האינדקסים ברמה בה נעלו את המסחר אמש, אולם ככל שמתפתח היום גדל החשש של המשקיעים מהמשמעויות המוניטריות של נתוני הגרעון.
שוק האג"ח האמריקני משקף את החשש מלחצי אינפלציה, ומהגברת קצב העלאת הריבית בארה"ב. באגרות החוב הארוכות לפדיון בעוד כ-30 שנים נרשמת היום שליה לרמת תשואה של כ-4.5%, מה שמשקף בשורה התחתונה את ציפיות השוק לעליית ריבית - האוייבת הגדולה של הבורסות.
מדד הנאסד"ק משיל היום 0.45% ונסחר בשער של 2,050 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.2% ל-10,829 נקודות. מחירי הנפט נסחרים היום ביציבות סביב רמת ה-53.5 דולר, לאחר שבימים האחרונים כבר נגעו ברמות של 55.5 דולר.
הגרעון המסחרי ממשיך להתרחב
מעט לפני פתיחת המסחר דווחה מחלקת המסחר בבית הלבן, כי בניגוד לתחזיות השוק, גדל סך הגרעון המסחרי של ארה"ב בחודש ינוא לרמה של 58.3 מיליארד דולר, זאת לעומת ציפיות השוק לעליה מתונה של 400 מיליון דולר בלבד לרמה של 56.8 מיליארד דולר. הנתונים, שהינם נתונים חודשיים, שיקפו גידול משמעותי בסעיף יבוא מוצרי צריכה, כמו גם עליה חדה של כ-280 מיליון דולר בסעיף יבוא הביגוד, זאת על רקע הסרת ההגבלות על יבוא טקסטיל מסין בחודש ינואר.
מניות אמריקניות
הנהלת אינטל (INTC) דיווחה אמש בתום המסחר כי היא מעלה את הרף התחתון של התחזית שלה להכנסות ברבעון הראשון של 2005 ל-9.2 מיליארד דולר מרף קודם של 8.8 מיליארד דולר. הרף העליון נותר בעינו על רמת 9.4 מיליארד דולר. הידיעה החיובית דחפה את סקטורי השבבים באסיה ואירופה לעליות, שאף הצליחו לגרור את השווקים מעלה. למרות זאת נסחרות היום מניות אינטל בירידה של 1.3%.
ישראליות בולטות
חדשות עגומות לסאביינט (SVNT). החברה הודיעה כי מפסיקה את ניסיונותיה בפיתוח תרופת הפרוסאפטייד (Prosaptide) נגד כאבים. התרופה התגלתה עד כה כלא אפקטיבית. התרופה נועדה להקל על כאבי נשאי HIV חיוביים (חולי איידס), שלוקים בכאבים עצביים עקב תסבוכות של המחלה. מניות החברה פתחו את היום בירידות חדות שהתמתנו בשעה האחרונה לירידה של 1.57% בלבד.
חברה בת בבעלות מלאה של אינטרנט זהב בשם גולדמיינד, השלימה את רכישת מחצית מהון המניות של פורטל נרשמים. בחברת אינטרנט זהב חוזים כי הכנסות הפורטל שנרכש עשויות לגדול במידה ניכרת בטווח הקצר בעקבות מערך הפורטלים הקיים כבר בידי החברה. אינטרנט זהב עולה ב-2.63%.
שמיר אופטיקה שהשלימה את גיוס ההון הראשוני שלה במהלך הלילה. הטיקר שנקבע לחברה: SHMR. החברה מקיבוץ שמיר גייסה 47.6 מיליון דולר במחיר של 14 דולר למניה. מניות החברה נסחרות ללא שינוי.
יצרנית שבבי זכרונות הפלאש אם-סיסטמס ספגה אמש הורדת המלצה ל"נייטרלי" מג'יי.פי מורגן, שהביאה לירידה חדה במחיר המניה. היום ממשיכה המניה לאבד גובה ורושמת ירידה של 0.94%.
ביוג'ן איידק (BIIB) החברה שהתחרתה בקופקסון של טבע עם תרופת הטייסאברי, שאותה נאלצה להוריד מהמדפים, קבלה ביקורות שליליות ממספר גורמים בוול סטריט. "מותו של חלום" מכנה זאת האנליסט יונתן ברנשטיין מ-ETFzone. גם בדה-סטריט.קום הגיבו באור עגמומי. מניית טבע שזוכה מאז מות הטייסאברי לעדנה. למרות התוצאות החיוביות החיוביות שהחלו להתפרסם לאחרונה לגבי ה-האג'ילקט, נסחרת היום טבע בירידה של 0.66%. במהלך היומיים האחרונים רשמה המניה זינוק של 5.5%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
