הכללת שכר עבודה בשבת במסגרת השכר לזכויות סוציאליות
ע"ב 1537/02 אמיר ציוני ואח' נ. גלובוס גרופ בתי קולנוע בע"מ, ניתן ביום 26.1.2005.
עובדות אמיר ורועי הועסקו בחברה המנהלת רשת בתי קולנוע (להלן – החברה) כקופאים, ושכרם שולם על פי מספר הצגות קולנוע בהם עבדו כאשר על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי בענף בתי הקולנוע (להלן - ההסכם הקיבוצי).
אמיר ורועי הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, כגון: תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד.
אמיר ורועי טוענים כי יש להכליל את השכר עבור עבודה בימי שישי ושבת במסגרת השכר הקובע לצורך תשלום זכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורין, ובמסגרת חישוב היקף המשרה. החברה טוענת כי יש להתייחס אל העבודה בשבתות כאל עבודה בשעות נוספות, ואין להכליל שכר זה בחישוב היקף המשרה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לענין חישוב חלקיות המשרה או מנין הימים המזכים בפיצויי פיטורים אין לנטרל ימי שבת וחג כל עוד העובד עבד פחות ממשרה מלאה אחת.
סעיף יח'(3) להסכם הקיבוצי קובע כי בעבור עבודה בהצגות נוספות בערבי שבת וחג, תשולם תוספת לשכר בשיעור 50% על התעריף שנקבע בטבלאות השכר. הוראה זו קובעת תעריף שונה לעבודה בשבתות, ואין בה דבר עם החרגת ימי העבודה בשבתות ממסגרת העבודה הרגילה, או התייחסות אליהם כאל עבודה בשעות נוספות.
אמיר ורועי, שהועסקו במשרה חלקית בחברה, עבדו בין היתר בימי שבת וחג, ולעבודתם בימים אלו יש להתייחס כאל חלק בלתי נפרד מהיקף משרתם. מכאן, שחישובי השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי הפיטורין ויתר זכויותיהם של אמיר ורועי, ייגזרו מהיקף המשרה ומן השכר ששולם, כולל עבודה בשבתות (בשיעור של 100% בלבד).
אין חולק בדבר חבות החברה בהפרשות לקרן הפנסיה. מנגד גורסת החברה כי אין אפשרות לצרף את אמיר ורועי לקופת פנסיה באופן רטרואקטיבי, וכמו כן, כי אמיר ורועי עצמם לא היו מעונינים בהצטרפות לקרן פנסיה במועד עבודתם בחברה. החברה לא הוכיחה כי הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה לא יופרשו תגמולים לקרן הפנסיה עבור אמיר ורועי. מכאן, שעל פי גרסתם ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, היו אמיר ורועי זכאים להפרשות לגמל, בשיעור של 6% משכרם המלא, ולפיכך הינם זכאים לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל.
בין הצדדים התקיימה מחלוקת כנה באשר לזכויות אמיר ורועי על ידי החברה. כמו כן, החברה עמדה בחובתה לשלם לאמיר ורועי את מלוא הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. לכן, אין מקום לפסוק את מלוא פיצויי ההלנה בגין הפרשי השכר ופיצויי הפיטורים, אלא יש להפחיתם ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד.
סוף דבר - התביעה התקבלה ברובה. החברה תישא בהוצאות אמיר ורועי בסך של 3,500 ש"ח לכל אחד.