היה נוצץ וזוהר בפתיחת התערוכה של האמן ניר הוד

קארין לירי חוזרת בטור מרגש, אחרי תקופה ארוכה של שקט. האם היא עמדה במשימה הקשה של איתור השמות והכוכבים של הכלכלה והתקשורת בפתיחת התערוכה הנחשקת במוזיאון תל אביב?
קארין לירי |

היה עמוס ונוצץ בהשקת התערוכה החדשה של ניר הוד, אתמול (ד') במוזיאון תל אביב. מי שאימצו לחיקם את האמן המפורסם הם לא פחות משני השמות הגדול בהון ובתקשורת הישראלית. בנק הפועלים, ויחצ"ן העל, רני רהב. השמפנייה, או ה"יין התוסס" זרם כמים, ויצא לנו להסתודד בין הטופ שבטופ, בו בזמן כשבטטות טלוויזיה רבות (גם אני כזאת, לעיתים..) בחרו להתרגש מהקדם אירוויזיון.

במסיבה הגדולה של רני (רהב - כבר אמרנו?) היה נוצץ. אורות קטנים רצדו ועטפו את הפואייה הגדול של מוזיאון תל אביב. ורני ואישתו עבדו קשה כל הערב, אך התרשמנו שהזוג נהנה מכל רגע. לא יכולנו לפספס את יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה, שאמר מספר מילים לקראת פתיחת התערוכה של האמן ניר הוד. אשר לאמן עצמו, הוא נראה "במרכז העניינים" ברוב הערב, שומר על פאסון, אבל נבלע לעיתים בהמולה הגדולה. רוב הקהל עמד בקומת הכניסה, כשחלקים ממנו יורדים לפרקים לאולמות התצוגה בכדי להביט בתמונות הענק של הוד.

ירדנו לשזוף את עיננו בתערוכה. התמונות בסגנונו המיוחד, עם האהבה העצומה לקיטש וקאמפ, צבועות בצבעים עזים ועשירים מאוד. הן ממשיכות לעסוק באינטנסיביות בנושאים הקאנוניים של החברה הישראלית. השיח העולה מהן הוא בעיקרו בנושאי השכול, המוות ומותם של צעירים ישראלים. הוא מצייר דמויות ענק מאוד אסטתיות, דוממות בדרך שאמורה להקפיץ טריגר אישי. שם התערוכה "Forever" והיא מסיימת תקופה של שש שנים שבה נפקד ניר הוד מזירת האומנות הישראלית, כששהה בניו יורק.

בנק הפועלים, לא יכול היה להחמיץ הזדמנות כזאת. הרבה כסף הסתובב אתמול. מעבר לשרי אריסון שהסתובבה במחיצת בעלה, ברונו לנדסברג (סנו), ליאון רקנאטי, מיקי מזר (יו"ר בזק), ראינו גם אנשי בנקאות פרטית שניסו לאתר את הכסף. המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, שי טלמון הגיע. עיננו שזפה גם את אלדד תמיר מתמיר פישמן. בגזרת השחקנים והסלבס ראינו את קרין אופיר, אילנה ברקוביץ' (מתוקה שלי הו.. תחזירי את הבורגנים לעוד עונה..), מדור המייסדות, נצפתה גילת אנקורי (היכן הם הימים הקסומים של מר קו), והשגריר בכבודו ובעצמו - איתן שוורץ, שהתהדר בזוג הורים גאים שהסתובבו וקיבלו מחמאות (..חכה שהגויים יתחילו לשאול שאלות).

עוד אלמנט מושקע מאוד במהלך הערב היו ה"מתוקים". כזה מגוון כבר לא ראינו הרבה זמן. מצעד ארוך של סוגי שוקלדים, שהוגשו בלי הפסקה, ושגרמו לנו לחשוש שבלי מזרק אינסולין לא נוכל להתפנות אל תוך הלילה התל אביבי. ממנות של בצקי פילו מטוגנים ממולאים בחלווה כשבבסיסה שוקולד, דרך כדורי שוקלדים מרירים במרקם עדין וממכר, נעוצים על מקלונים, עד לעוגיות קרם קוקוס מצופות בג'לי עדין. זה לא נגמר. מישהו התפרע שם עם הצ'ק, ו"שאפו" לשוקולטייר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: