אולמרט מגייס פרופסורים למען הגדלת תקציב המו"פ
אתמול (ד') נערכה פגישה של בכירי האקדמיה עם שר התמ"ת, אהוד אולמרט, שהציגו לשר תפיסה המבוססת עח תיאוריה כלכלית ועל המחקר האמפירי, התומכת בעמדת משרד התמ"ת ותעשיית ההי-טק - בתביעה להגדלה ניכרת בתקציב המו"פ.
השר אולמרט יזם את הדיון עם הפרופסורים לכלכלה לאור הויכוח בממשלה בדבר הצורך בהגדלה משמעותית של תקציב המו"פ. השר ביקש לשמוע את עמדת האקדמיה באשר לעמדתו, כי השקעה במו"פ הכרחית לתרומה משמעותית לצמיחה בת קימא בישראל. השר אולמרט מאמין - כי על הממשלה לפעול להגדלה משמעותית בתקציב המו"פ כבר בשנת 2005.
בדיון השתתפו מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור, המדען הראשי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר וצוות אגף התקציבים באוצר, בראשות סגן הממונה על התקציבים אמיר לוי. מהאקדמיה השתתפו בדיון שניים מבכירי הכלכלנים הישראליים הנהנים מיוקרה בינ"ל בתחומי חקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות המו"פ. חתן פרס ישראל בכלכלה פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג מבה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב וראש התכנית במדע, טכנולוגיה וכלכלה במוסד נאמן בטכניון.
פרופ' טרכטנברג ציין בדיון, כי האסכולות הכלכליות השונות לרבות אסכולות שמרניות כדוגמת אסכולת שיקאגו (שממעטות להצדיק את ההתערבות הממשלתית בתחומים שונים) מאוחדות בדעה המצדיקה תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתי.
ההצדקה נובעת מכך שהמגזר העסקי לבדו איננו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימאלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה במשק. עוד ציין פרופ' טרכטנברג כי מדינות רבות בעולם כיום לומדות ומחקות את המודל הישראלי לעידוד ממשלתי לביצוע מו"פ.
פרופ' ופרופ' הלפמן הדגישו בפני השר אולמרט כי רק שיתוף משאבים בין הממשלה לבין המגזר העסקי בהשקעה במו"פ כדוגמת מודל המדען הראשי במשרד התמ"ת יביאו למימוש פוטנציאל הצמיחה במשק. אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בין ישראל למדינות המפותחות.
פרופ' הלפמן ציין, כי על פי מחקרים שביצע, התשואה העודפת למשק הנובעת מהשקעה במו"פ מגיעה למאות אחוזים. תשואה זו עולה על כל השקעה ממשלתית אחרת כדוגמת השקעה בתשתית פיסית ובחינוך. לאור הפער הגדול בין הרצוי למצוי, הציע פרופ' הלפמן לאמץ מדיניות ממשלתית של הרחבה ניכרת ביותר של היקף ההשקעה הממשלתית במו"פ. לפיכך הציע פרופ' הלפמן לממשלה לאמץ מדיניות שתביא ליותר מהכפלת היקף המו"פ המבוצע כיום בישראל לכ-10% מהתוצר.
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס באופן ספציפי לנושא גביית תמלוגים והביע דעה נחרצת כנגד שיטה זו, השוללת למעשה את תכליתה הכלכלית של התמיכה הממשלתית במו"פ, קרי, הגדלת כמות המשאבים המושקעים במו"פ במשק, וההופכת בפועל את המדען הראשי למעין "בנק", דבר המנוגד בתכלית לייעודו של מוסד זה. לאור זאת, פרופ' טרכטנברג שולל את עצם ה"מיקוח" בין האוצר לבין משרד התמ"ת סביב פרטי השיטה (במסגרתו האוצר מציע העלאת שיעור ההחזר, תוספת ריבית וכדומה) לדעתו טוב יעשה אם התמלוגים יבוטלו כליל, גם במסגרת של תקציב מוגבל.
המדען הראשי בתמ"ת ד"ר אלי אופר הוסיף כי רבים מעמיתיו בעולם הנפגשים עמו, מגלים עניין במודל הישראלי לעידוד המו"פ ואף יוזמים פעילות תמיכה משותפת בינ"ל בין חברות ישראליות לחברות באותן מדינות המבוססת על מנגנון הפעולה הישראלי.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.