קניות סופר
צילום: תמר מצפי

בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט

סטורנקסט מספקת לקמעונאים ולספקי מזון, גישה מוגבלת לנתונים על שוק קמעונאות המזון
דור עצמון | (1)

הממונה על התחרות הודיעה לקרן פורטיסימו, בעלת השליטה בחברת סוגת, ולחברת סטורנקסט שאותה ביקשה לרכוש כי בכוונתה להתנגד לעסקה. בעקבות כך משכו הצדדים את הודעת המיזוג.

סוגת היא ספק מזון גדול המשווק מותגים כגון סוגת, שמן, מלח הארץ, טחינת אל-ארז ותבליני פרג.

סטורנקסט מספקת לקמעונאים ולספקי מזון, גישה מוגבלת לנתונים על שוק קמעונאות המזון, המבוססים על נתונים המתקבלים מהקופות ברשתות השיווק. בנוסף מספקת סטורנקסט פורטל ספקים לחברות וארגונים. פורטל הספקים של סטורנקסט מאפשר לארגונים לנהל את תהליך הרכש באמצעות מערכת טכנולוגית אחת. כאשר קמעונאי עובד עם פורטל הספקים של סטורנקסט הספקים שעובדים עמו צריכים להתחבר לאותה מערכת. קמעונאים רבים בישראל עובדים כיום עם פורטל הספקים של סטורנקסט.

מהמיזוג עלו שני חששות עיקריים. החשש הראשון נוגע ליכולת של ספקים המתחרים בסוגת להתחבר למערכת הספקים של סטורנקסט. כאמור, הגישה למערכת הספקים חשובה מאוד לספקים, ובכלל זה ספקים המבקשים להתחרות במוצרי סוגת.

חשש שני נגע למידע הרגיש של מתחרי סוגת. מידע זה כולל מידע על כמויות ולעיתים אף מחירי מכירה לקמעונאים ומידע על מכירה של מותגים פרטיים של קמעונאיים. גישה למידע זה היתה עלולה היה להגדיל את כוח השוק של סוגת, שהיא כבר היום ספק גדול ולהגדיל את חסמי הכניסה לשווקים שבהם היא פועלת.

מסיבות אלו, הודיעה הממונה לחברות המתמזגות כי בכוונתה להתנגד לו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים מירב 05/02/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    טוב עשתה שהודיעה על התנגדות. המונפולים למינהם תרמו משמעותית ליוקר המחיה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.