הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אבי שמחון
צילום: עודד אלטמן

"לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי"

דברי פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס בסימן החזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה, לאור הפסקת רשת הביטחון ביוני הקרוב. "אחרי יוני, צריך לתלות את הזכאות בשיעור האבטלה ולא בתאריך", אמרה הנגידה לשעבר קרנית פלוג

סתיו קורן | (2)
נושאים בכתבה דורשי דמי אבטלה שיעור אבטלה

לקראת תחילת יוני, אז ייפסקו תשלומי האבטלה למפוטרים והחל"תניקים, שלפי דו"ח הלמ"ס האחרון מספר המובטלים עומד על 745 אלף, או למעלה מ-18% מכוח העבודה בישראל בין הגילאים 25-64.

בכנס של המכון לדמוקרטיה התארחו כמה מבכירי הכלכלנים בישראל, בהם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, אסף וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר, אבי ניסנקורן.

 

הכנס דיברו על האם נכון לסיים את דמי האבטלה באופן גורף ביוני, כשהרוב היו נגד כל עוד רמת האבטלה נשארת גבוהה. "אם אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי יוני, אני לא יודע. האם ביוני פשוט שומטים את השטיח ואומרים שכל המובטלים ילכו לעבוד כי ירדנו מתחת ל-10% אבטלה, התשובה שלי היא ממש לא", קבע שמחון.

 

"אני תומך בהכשרות, אבל היכולת שלנו לעשות את הדברים בצורה יעילה היא מאוד מאוד נמוכה. הייתה ועדה בראשות קרן טרנר ורונן פרץ על הכשרות. ישבו הרבה אנשים, הוציאו דוח יפה, ולא יצא מזה כלום. בסוף, הממשלה יכולה לעשות דברים גדולים. לכו תעשו הכשרות, אנחנו מאוד בעד, שמנו על זה מיליארד שקל. אני לא יודע אם נוציא את המיליארד שקל, וגם אם נוציא אותם, אני לא יודע מה יהיה האפקט של זה. אנחנו לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי שיעשה את העבודה", סיכם.

 

פלוג אמרה כי כל עוד היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות נותר גבוה (11:1), צריך להמשיך בתמיכה ממשלתית. "חשוב לזכור שגם אחרי שנצא מהמשבר ושיעורי האבטלה ירדו, יהיו אנשים רבים שלא תהיה להם זכאות לדמי אבטלה בגלל מיצוי הזכאויות הקודם. מטרת המדיניות היא מזעור הנזקים ארוכי הטווח לרווחה, לתעסוקה ולאי השוויון.

 

"עשינו דרך ארוכה מאוד לפני המשבר מרווחה לעבודה ושיעורי התעסוקה גדלו. היינו מקווים שלא תיעשה הדרך חזרה להתרחבות של אוכלוסיות הרווחה בעקבות המשבר. נתון שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על רשת הביטחון, כפי שהייתה עד כה וגם בהסתכלות קדימה, הוא על היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפניות. נכון לרבעון האחרון של 2020, על כל משרה פנויה יש קצת יותר מ-11 מובטלים. לשם השוואה, ב-2019 המספר היה 1.6.

 

"במטרה להאיץ את החזרה לעבודה של כמה שיותר מובטלים, יש לנקוט במדיניות שכוללת תמריצים חזקים יותר לכניסה לשוק העבודה, גם תמריצים חיוביים וגם כאלה פחות. צריך לזכור ששוק העבודה הרבה פחות מסביר פנים ממה שהיה לפני הקורונה", אמרה פלוג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מצדו של משרד האוצר, וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר אמר כי: "יש להעמיד יעדים לחזרה לתעסוקה: לגילאי 64-25 כ-78%, כמו שהיה ערב המשבר, עד סוף 2022. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לשם גם הרבה לפני.

 

"עלינו להתמקד גם בשיעור האבטלה בקרב גילאי 24-20, אותם אנשים שלא ילכו ללימודים גבוהים וכרגע מובטלים, ולוודא שהם לא נשארים באבטלה ממושכת ופריון נמוך לאורך שנים ארוכות. ראשית, יש לתכנן יציאה מדורגת של רשת הביטחון. יש לבחון את קיצור תקופת האכשרה שקיימת היום, אולי עד סוף 2021. רכיב משמעותי נוסף הוא ביטול הפחתת דמי האבטלה ב-30% לנמצאים בהכשרות מקצועיות", אמר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הדג מסריח מהראש 12/03/2021 14:29
    הגב לתגובה זו
    היועץ אומר שהניהול של ביבי נכשל . הסיבות ברורות .
  • 1.
    יוסי 10/03/2021 22:14
    הגב לתגובה זו
    השוק לא יחזור למאה אחוז לכן שוק העבודה לא יחזור להיות חזק כמו שהיה טרם הקורונה. מי שלא יכנס עכשיו לעבודתו עלול למצוא את עצמו עוד שנה בחוץ, וללא דמי אבטלה. ממשלה לא תוכל לטפל באבטלה הזו כיון שכבר עכשיו התחילה להפעיל לחץ על העסקים הקטנים שגם ככה לא נשאר להם אויר.השכירים יצטרכו בנוסף להתמודד על משרות גם עם עצמאים שקרסו ומדובר בהרבה מאוד.לכן לא ממליץ להתמהמה למי שיכול.
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משה בן זקן משרד התחבורה ועידת התשתיות של ביזפורטל

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?

להמשך הכתבה לחץ כאן