רפואה
צילום: שאטרסטוק

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ביחס לתמ"ג מהנמוכות ב-OECD

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הייתה 7.3% מהתמ"ג בשנת 2019 לעומת כ-8.8% בממוצע ב-OECD; גם אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך מהממוצע ועומד על 64% לעומת כ-74% ב-OECD
צחי אפרתי | (3)
נושאים בכתבה בריאות

מסקירה של הלמ"ס על ההוצאה הלאומית לבריאות לשנת 2019 עולים מספר נתונים מעניינים. ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הייתה 7.3% מהתמ"ג בשנת 2019 לעומת כ-8.8% בממוצע במדינות ה-OECD. שיעור של 64% מהתקציב ממומן על ידי תקציב ציבורי ואילו 34% מתקציב פרטי. נתון שמציב את ישראל במקום נמוך ממוצע מדינות ה-OECD שם אחוז המימון הציבורי נאמד בכ-74%. 

השוואה בין-לאומית 

השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2019 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל 7.3% היה נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD שם ההממוצע הינו 8.8% ובמיוחד מארה"ב שם ההממוצע גבוה במיוחד 17.0%. יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מב-11 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה, בלוקסמבורג ובמקסיקו (5%-4%).

יצוין כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות וזה משתנה יחיד שלא לוקח בחשבון היבטים נוספים שעשויים לשקף תמונה רחבה הרבה יותר. יחד עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית אינם מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

ההוצאה הלאומית השוטפת לנפש וכאחוז מהתמ"ג – השוואה בין-לאומית בשנת 2019

מקור: סקירה למ"ס

עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך מהממוצע העולמי ועומד על 64%. המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD עומד בממוצע על 74%. בנורווגיה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר – 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ. 

מימון ציבורי כאחוז מההוצאה השוטפת לבריאות השוואה בין-לאומית 2019

מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה הלאומית לבריאות - 64% מהמימון הינו תקציב ציבורי 34% תקציב פרטי

המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) במלואו מהווה כ-64% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. 24% מומנו מגביית מס בריאות ו-40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. 

המימון הפרטי מהווה כ-34% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות - 21% מהווים תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים). 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. 

ההוצאה הלאומית לבריאות לפי מגזר מממן לשנת 2019

מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה לפי מגזר מבצע - 56% "יצרני שוק" ו-33% קופות החולים

קופות החולים סיפקו 33% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2019. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם ב-6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2018-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") סיפקו 5%.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוצאה הלאומית ב-2019 לפי מגזר מבצע

מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה השוטפת לבריאות לפי סוג שירות 

התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג השירות מראה שבשנת 2018 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה ב-34% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-44% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה ב-13% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו ברמה של 4%, בדומה לשנים הקודמות. 

ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות לפי סוג שירות לשנת 2018

מקור: סקירת למ"ס

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סטטיסטיקה ושקרים 18/08/2020 18:07
    הגב לתגובה זו
    הממוצע מוטה בגלל ההוצאה בארהב 18 אחוז תוצר. בנוסף האוכלוסייה בישראל צעירה משמעותית מה"ממוצע" ב OECD - אם ישקללו את גיל האוכלוסייה נגלה שההוצאה אינה נמוכה כלל
  • 2.
    האמת 18/08/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    מימון אוכלוסיה שמעדיפה לא לעבוד , לחיות על קצבאות, לא לתרום בכלום, אוכלוסיה שגדלה מהר. כל עוד לא נעצור את זה המצב שלנו במדינה יתדרדר בכל תחום.
  • 1.
    שולתתתת1 18/08/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    הרפואה בארץ היא טובה מאוד.צריך לבנות עוד בתי חולים באזורים שונים בארץ.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.