משה כחלון
צילום: מפלגת כולנו

משרד האוצר הקים קרן הלוואות לנפגעי הקורונה בסך 4 מיליארד שקל

משרד האוצר התעורר ומקים קרן להלוואות לנפגעים - בוקר טוב מר כחלון, אנחנו שמחים שאתה משמיע קול; אבל, האם יש מקום לקרן הזו? - פרופ' מואב סבור שלא
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה משה כחלון קורונה

לאחר שראש הממשלה הפתיע היום עם הכרזה על הכוונה להקים קרן סיוע לנפגעי הקורונה, מיישר משרד האוצר קו ומקים קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל. הקרן לא תעמיד סיוע ישיר לנפגעי הקורונה אלא תהיה קרן שתעמיד ערבות מדינה למערכת הבנקאית על הלוואות שתעמיד לנפגעי הקורונה.

 

הקרן תפעל להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור מוגדל של ערבות מדינה, ותוך 9 ימי עבודה. העמדת הלוואות בהיקף של עד 2 מיליארד שקל תתאפשר באופן מידי כשסיוע נוסף יינתן לפי הצורך בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. 

 

במסגרת המסלול הייעודי, שייפתח בתיאום עם בנק ישראל, יועמדו על ידי הבנקים הלוואות לעסקים כהלוואות גישור בפריסה של עד 5 שנים ואפשרות לתחילת החזרי הקרן לאחר חצי שנה ממועד העמדת ההלוואה.

 

ערבות המדינה תהיה בשיעור של 85% מכל הלוואה כשדרישת הביטחונות תהיה לעד 10% מההלוואה בלבד. האוצר יחייב את המערכת הבנקאית להעמיד את ההלוואה תוך 9 ימי עבודה.

 

בהערכת המצב לקחו חלק סגן שר האוצר יצחק כהן, נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש רשות ניירות ערך ענת גואטה, מנהל רשות המסים ערן יעקב, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על השכר קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.

 

החשב הכללי, רוני חזקיהו, ציין כי "אגף החשב הכללי יסייע ככל שניתן על מנת לספק מענה לצרכי האשראי העולים בשל הפגיעה התזרימית הנובעת מההשפעות הגלובליות של התפרצות הנגיף, וזאת באמצעות קרן ההלוואות בערבות המדינה, המספקת מענה לעסקים במשק בשגרה ובחירום".

 

שר האוצר, משה כחלון: "אנו פועלים במגוון כלים על מנת לוודא שכלכלת ישראל תישאר איתנה אל מול האירועים. אין ספק כי העובדה שמשבר הקורונה העולמי פוגש את ישראל עם כלכלה חזקה, שיעור אבטלה נמוך, דירוג אשראי גבוה ויחס חוב תוצר הממשיך לרדת, יסייע בידינו לצלוח אותו תוך פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית"

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך התכנסו היום להערכת מצב נוספת לבחינת התמודדות המשק הישראלי עם התפרצות נגיף הקורונה. בתום הדיון הנחה שר האוצר, משה כחלון, את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפתוח מסלול ייעודי בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתו יועמדו הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוי קובי 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    השמח לעזרה בטלפון ולמי פונים ?
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.