רמי לוי הגיש תביעה בסך 10 מיליון שקל נגד איל רביד - "רקם תכנית זדונית"

הסכסוך בין רמי לוי לבעל השליטה בויקטורי מגיע לבית המשפט. "הפרו ברגל גסה את כללי התחרות"

גיא ארז | (7)

התחרות בין רשתות הקמעונאות רמי לוי ו-ויקטורי מגיע לשדה המשפטי: היום (ה') הגישו רמי לוי ורשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה תביעה כנגד אייל רביד ורשת 'ויקטורי' כמו גם נגד היחצ"ן גל בייסברג וחברת "אריק וגל תקשורת ואסטרטגיה", בשל קמפיין תקשורתי שניהלו נגדו, לכאורה. התביעה הינה על סכום של 10 מיליון שקל, בשל לשון הרע, עוולות מסחריות, נזיקית ועשיית עושר.

בכתב התביעה, שהוגש היום לבית המשפט המחוזי בלוד, נטען כי נטען כי "התובעים רקמו מזימה זדונית שמטרתה לפגוע בבוטות בתדמיתם של התובעים, לפגוע בעסקיהם, ובמקביל לקדם את מטרותיהם העסקיות של הנתבעים באמצעות פגיעה בתובעים. מדובר בהתנהגות אנטי-תחרותית, המנוגדת לכל אמות מידה מקובלות שלך התנהגות מסחרית".

"במקום להתחרות בתובעים כמקובל באמצעים לגיטימיים כמו הצגת מחירים תחרותיים ומרכולים אטרקטיביים – בחרו הנתבעים להכפיש את שמם של התובעים באמצעות הפצת כזבים, על מנת להפכם למשל ולשנינה בקרב הציבור. כך קיוו הנתבעים לפגוע בעסקיהם של התובעים, ולשפר את מצב עסקיהם של הנתבעים".

לפי לוי, בייסברג ורביד רקמו תכנית פעולה בלתי חוקית כדי לפגוע בו, והסיתו לצורך כך את אמצעי התקשורת כמו גם את מנהיגי החקלאים נגד רמי לוי והרשת שלו, כדי להפוך אותו "מדמות מוערכת ואהודה ביותר, ומאדם הנתפש בציבור בתור מחולל תחרות הנלחם ביוקר המחיה - לדמות שנואה ושלילית".

לפי כתב התביעה "בייסברג וגל תקשורת רקמו יחד עם רביד וויקטורי תוכנית פעולה שנועדה לפגוע אנושות בתובעים בדרכים זדוניות ובלתי כשרות, לשון המעטה". אחת הראיות ה"עסיסיות" הינה הקלטתו של גל בייסברג (אחד הנתבעים), מפרט בגאווה ללקוחה פוטנציאלית (מתחזה) על יכולותיו להשפיע על השיח התקשורתי בישראל, בעודו נותן כדוגמא את מקרה רמי לוי. נציין כי כיום בייסברג טוען כי שיקר לה:

"אנחנו חיממנו במשך חודשים את החקלאים על הסופרמרקטים... השתלנו להם מסרים שרמי לוי הוא זה שגונב אותם... רצינו שאייל רביד (ויקטורי) יהיה מלך החקלאים, מלך הסחורות... ואז ארגנו את ועידת ישראל לחקלאות.. "

לוי טוען כי סכום הפיצויים צריך להיות גבוה במיוחד, בין היתר בהתחשב במעמדם של התובעים בקהילה, בהשפלה ובסבל שחוו, בטיב הפרסומים, היקף התפוצה שלהם ובשאט הנפש שהמשפט הישראלי צריך להביע כנגד פרקטיקה עוולתית שכזו.

קיראו עוד ב"בארץ"

התובעים מעריכים את הנזקים הממשיים שנגרמו להם כתוצאה ממעשי הנתבעים ב-50 מיליון שקל, אך מטעמי אגרה בחרו לתבוע על 10 מיליון שקל בלבד.

תגובת גל בייסברג מ"גל תקשורת":

"כפי שאמרתי עד כה לא נרקמה קנונייה כנגד רמי לוי, אימרה שלי זאת ניתנת לבדיקה בקלות. רמי לוי נמצא באמצע תמרון תקשורתי על שמו הטוב, לאחר ששמו נקשר באין ספור פרשיות מפוקפקות, אני מעריך שבתום הבירור המשפטי בנושא הנ"ל מצבו עוד ילך ויתדרדר שכן הפרשה הנ"ל חושפת את שיטותיו האפלות של רמי לוי בעצם שכירת משרדי חקירות, ביצוע האזנות והקלטות ושימוש בשיטות אשר נהוגות בעולמות אחרים ולא בעולם השיווק או הקמעונאות.

"בבית המשפט על דוכן העדים יצטרך רמי לוי להחקר על העובדות ולא על ספינים תקשורתיים דבר אשר יסב לו נזק רב.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רמי לא לוי 05/05/2016 23:06
    הגב לתגובה זו
    הסיקור הנרחב של הסיפור הזה מעלה תהיות רבות בנוגע לאמיתו, נראה שזה מקדם את האינטרסים של כל המעורבים... תמוהה..
  • 6.
    רמי לוי כל הכבוד על הורדת המחירים!!! (ל"ת)
    לקוח מרוצה בחיפה 05/05/2016 22:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא הכל צריך לעבור דרך עוכרי דין ובתי משפט... (ל"ת)
    sh 05/05/2016 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משרד הפרסום חייב להיענש לאור ההקלטה ותכנה (ל"ת)
    אבי 05/05/2016 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 05/05/2016 17:46
    הגב לתגובה זו
    הכסף עלה לך לראש
  • 2.
    בבבבב 05/05/2016 17:01
    הגב לתגובה זו
    שרמי הסתכל על עצמו ועל מנהלי הסנפים שלו שחלקם הגדול הם המשפחה שלו איך הוא יכול לבוא בטענות אחרי שחלקם הגדול מדבר בצורה לא יפה לעובדים וזה בלשון עדינה חבל שנגד תופעה זו הוא לא עושה שום דבר אלה מטאטא את זה מתחת לשטיח כמו שנאמר תפסיק אם הצביעות הזו
  • 1.
    Bravo (ל"ת)
    felix 05/05/2016 17:00
    הגב לתגובה זו
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.