חופשה מרוכזת בחול המועד סוכות
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן - "החוק"), אינו קובע במפורש מי מסדיר את מועדי החופשה של העובדים.
הפסיקה קבעה, כי המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעביד יכול להחליט, כי במהלך חול המועד סוכות ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
המגבלה האחת: על פי סעיף 9 לחוק, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
עם זאת, נראה, כי גם כאשר אורך החופשה קצר משבעה ימים, על פי רוח הפסיקה, ככל זכות וחובה, יש לפעול בתום לב, בסבירות, תוך הבנה והתחשבות הדדים.
המגבלה השנייה: יש לוודא, כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
לפיכך, אם ישנם עובדים, אשר אין לזכותם די ימי חופשה לניצול, אין להוציאם לחופשה, ויש לזכותם בתשלום מלא בעבור ימים אלה. לחילופין, ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
יצוין, כי על פי סעיף 5(2) לחוק, ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית;
78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע
בזק בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה.
92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות.
הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים.
הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכן באינטרנט "מתלכלך"
אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.
