"המשך כהונת זליכה פוגע בכלכלת ישראל"
במסיבת עיתונאים שהתקיימה הערב במשרד האוצר בירושלים תקפו בכירי המשרד את החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, ואת החלטתו אתמול של מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, להוציא צו הגנה זמני נגד פיטוריו. "המשך כהונתו של ירון זליכה כחשב הכללי היא סיטואציה שפוגעת קשות בתפקוד משרד האוצר ולכן פוגעת קשות בכלכלת מדינת ישראל", אמר מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב. "אני לא חושב שניתן לנהל כך משרד אוצר וההשלכות על המשק הן ברורות".
אריאב ציין בתחילת דבריו כי הוא ועמיתיו כינסו את מסיבת העיתונאים מתוך אחריות ציבורית. "בשבוע האחרון נחצו כל הקווים האדומים", אמר. "זליכה השתלח בכמה קולגות, והגיע לשיא כשהכפיש את היועצת המשפטית של האוצר בצורה נלוזה, למרות שהיא עובדת מסורה שלא דבק בה רבב".
אריאב המשיך בדברים הנוקבים כשאמר כי ההפחדה, והעובדה שלכל אחד מיוחס אבק של שחיתות, היא חלק מהשיטות של זליכה. "לא כל מי שמתנגד לירון זליכה הוא מושחת", אמר מנכ"ל המשרד. "אנחנו רוצים לא פחות מזליכה להילחם בשחיתות. מישהו צריך לקרוע את המסיכה מפניו של זליכה. זו לא חשיפת שחיתות אלא חבלה במערכת השחיתות. אנו אומרים די! מספיק, אי אפשר להמשיך בצורה הזאת".
הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, דיבר גם הוא ברוח דומה כשאמר כי "אסור לנו לתת לעסק להמשיך. יש לזה מחיר כבד". גם אלי כהן, הממונה על השכר באוצר, תקף את זליכה בחריפות כשאמר כי החשב הכללי פגע בכבודם של חבריו לעבודה וזה מעשה שלא ייעשה. "זה לא העסק הפרטי של אבא שלנו", אמר כהן. "אנחנו צריכים לעמוד במטלות ולשרת את הציבור. אי אפשר להמשיך בצורה כזו".
בנוסף למסיבת העיתונאים התקיפה, שלחו אריאב ובכירי האוצר מכתב חריף למבקר המדינה לינדנשטראוס, בו הם מפרטים את טענותיהם כנגד זליכה וטוענים כי אי אפשר להמשיך לעבוד איתו באוצר.
בתגובה לדבריו החריפים של אריאב, אמרה יו"ר סיעת מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, כי מסיבת העיתונאים שכינס האוצר היא "מרד במבקר המדינה ובצו ההגנה שהוציא לזליכה". לטענת גלאון, "ההשתלחות בחשב הכללי עומדת בניגוד לצו המבקר, שאסר על השמעת התבטאויות בלתי הולמות וקבע שיש להימנע מפגיעה במעמדו של החשב".
גם ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) תקפה בחריפות את משרד האוצר. "מסיבת העיתונאים היא שערורייתית ומנוגדת לכללי מנהל תקין", אמרה יחימוביץ'. "לא ייתכן שפקיד ישתלח באופן ממוסד במבקר המדינה ובהחלטה מעין שיפוטית". יחימוביץ' הוסיפה כי "האדם היחיד באוצר שיש לו לגיטימציה לומר דבר הוא הדרג הפוליטי - שר האוצר -
ועליו לנזוף בפקידיו במקום לשלח אותם לרמוס את שלטון החוק".
מסיבת העיתונאים הערב נערכה לאחר שאתמול הוציא מבקר המדינה צו הגנה זמני המורה לשר האוצר בראון, להימנע מפיטורי זליכה, שחשף את מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת בנק לאומי.
"שר האוצר קיבל את ההחלטה לסיים את כהונתו של זליכה מבלי ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים לנושא", כתב לינדנשטראוס בהחלטתו. בהוצאת הצו העניק למעשה לינדנשטראוס לזליכה צו הגנה של "חושף שחיתות", בניגוד לעמדת משרד המשפטים. הוצאת הצו מרוקנת מתוכן את החלטתו של שר האוצר, רוני בראון, למנות בשבוע הבא את שוקי אורן כחשב הכללי החדש.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
