מניית Transmeridian Exploration Inc

החברה עוסקת בפיתוח, רכישה והפקת נפט גולמי וגז טבעי בקזחסטן וצפון רוסיה. פעילות החברה בים הכספי ובבעלותה שטחי קידוח באישור ממשלת קזחסטן.
צביקה בקשי |

להרחבה נוספת: http://finance.yahoo.com/q/pr?s=TMY

פרטים כללים אודות המניה נכון לתאריך 22/6/2007

סימול :TMY

שווי שוק : 208M

מחיר אחרון : 2.01$

נפח מסחר ממוצע 3 חודשים : 993,479 ע.נ.

סקטור : אנרגיה ותשתיות

תעשיה : נפט וגז

אתר הבית : http://www.tmei.com

הערכת סיכוי – סיכון למניה על פי "שיטת בקשי"

הסקאלה בנויה ע"פ פרמטרים שבין 1-8, כאשר 1 = המניה במינימום סיכון ו 8 = המניה בסיכון גבוה. בין הפרמטרים המרכזיים לבדיקת המניה ניתן למנות:

1. בעלי עניין – סך קניות של בעלי עניין עולה על סך מכירות (עובר).

2. שורטים – פרמטר זה מסייע לבדיקת כיוון המניה. במניה זו יחס השורטים גבוה ומצביע כי לא מעט אנשים חושבים שהמניה יקרה (נכשל).

3. מערכות התראות – שקלול מידע ממערכות מידע פיננסיות שונות בעולם (ניטראלי).

4. אנליסטים - שקלול תוצאות ההערכות הקיימות בשוק. במניה הקונצנזוס מראה על קניה (עובר).

5. פרופיל + חדשות – פרמטר זה בוחן את פרופיל החברה, מוצרים, טכנולוגיות, שתופי פעולה והסכמים שונים (ניטראלי).

6. ביצועי המניה מול התעשייה שלה – השוואה של ביצועי המניה מול התעשייה מתחילת השנה (נכשל).

7. ניתוח טכני – מרבית האינדיקאטורים לטווח הקצר-בינוני מאותתים על עליות (עובר).

8. מוסדיים – סך מכירות של מוסדיים בחודשים האחרונים עולה על סך קניות (נכשל).

סיכום ותחזית

לאחר שקלול כל הפרמטרים הערכה היא כי רמת הסיכוי – סיכון למניה עומדת על 4. לזהירים שבינינו אשר רכשו את המניה ניתן לשים STOP LOSS ברמת ה - 1.87$.

על כותב הסקירה

צביקה בקשי הוא מרצה בכיר ומנהל אקדמי של תחום המסחר במכללת מיטב.

בעל ניסיון של למעלה מ- 10שנים באיתור וניתוח מניות בארץ ובחו"ל ובעל יכולת מוכחת לחיזוי מניות ב- Wall Street טרם פריצתן. בעל תואר .B.A. במידענות (בהצטיינות) ובפילוסופיה ותואר .M.A בניהול ידע (בהצטיינות) מאונ' בר אילן, לצד השתלמויות רבות בשוק ההון. הקים ומפתח קורסים רבים בתחום שוק ההון ומידענות פיננסית לגופים שונים (אונ' ומכללות) ומעביר הרצאות במוסדות רבים גם בתחום מודיעין תחרותי.

תקנון הסקירה

1. יש להדגיש כי פעילות בנכסים פיננסיים, שוק ההון וכל מידע אחר המופיע בסקירה דורשות מומחיות מקצועית והם נעשים על דעת ובאחריותו של המשתמש בלבד. המידע והסקירה אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי בתחומים הנ"ל וכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

2. אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

3. הכותב עשויי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בסקירה וברור לקורא הסקירה כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל הסקירות, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי