פסגות אופק נכנס לשוק החיתום בשת"פ עם לאומי ושות'
בית ההשקעות פסגות אופק, שבשליטת קרן יורק האמריקאית ובית ההשקעות לאומי ושות' מקבוצת לאומי, מקימים חברת חיתום חדשה משותפת, שתקרא "פסגות - לאומי ושות' חיתום". החברה החדשה תעסוק בכל תחומי הייעוץ והטיפול בחיתום של חברות המבקשות לגייס הון ראשוני או משני בשווקים הפיננסים הן בישראל והן בעולם.
דירקטוריון בנק לאומי אישר אתמול את ההחלטה על הקמתה של החברה החדשה.
הבעלות על החברה תתחלק כך, שפסגות אופק תחזיק ב-80.01% מחברת החיתום החדשה, ואילו לאומי ושות' תחזיק ב-19.99% מניות החברה החדשה, שהוא השיעור המקסימאלי המותאם לתקנות החדשות בשוק החיתום.
הקמת חברת החיתום החדשה באה על רקע החלטתו האסטרטגית של בית ההשקעות פסגות אופק להרחיב את פעילותו לתחומים נוספים בשוק ההון הישראלי מחד גיסא, ומאידך בעקבות היערכותה מחדש בתחום החיתום של לאומי ושות', על רקע המגבלות, שמטילות עליה תקנות החיתום החדשות, בהיותה חברת חיתום בבעלות מלאה של גוף בנקאי.
קבוצת פסגות אופק, שבשליטת קרן יורק קפיטל האמריקנית (YORK CAPITAL), הינה בית ההשקעות המוביל בשוק ההון הישראלי. הקבוצה מנהלת יותר מששים קרנות נאמנות, מנהלת תיקי השקעות בארץ ובחו"ל, קופות גמל, קרנות השתלמות, תעודות סל, מוצרים פיננסיים מתוחכמים ופעילות ברוקראג' ענפה, הנתמכת על ידי מחלקת המחקר הטובה בארץ. היקף הנכסים המנוהלים על ידי הקבוצה עומד כיום על מעל 36 מיליארד שקל.
לאומי ושות' חתמים היא מחברות החיתום הותיקות והידועות בשוק ההון הישראלי. בעקבות התקנת התקנות החדשות בתחום החיתום, פנו ללאומי ושות' גופים רבים בהצעות לשיתופי פעולה בתחום החיתום. לאחר בחינה מעמיקה, לאומי ושות' בחרה בפסגות אופק כשותף האסטרטגי המועדף עליה.
מנכ"ל פסגות אופק, רועי ורמוס אמר היום, כי הכניסה לתחומי החיתום מהווה צעד משלים נוסף לאור מעמדה המוביל של פסגות, ולאור ההתפתחויות בשוק ההון בעקבות יישום מסקנות ועדת בכר. ורמוס הוסיף ואמר, כי הוא רואה בשותפות הזו, לא רק מיצוי של הסינרגיות בין שני הגופים, אלא פלטפורמה בעלת יכולת צמיחה, שתהפוך את חברת החיתום לאחת מן החברות המובילות בשוק ההון הישראלי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
