לין: ענף השירותים יוביל את ישראל לצמיחה של 9% בשנה

נשיא איגוד לשכות המסחר מסכם 59 שנות עצמאות של מדינת ישראל ואומר: כלכלות רבות בעולם היו מאושרות אם התוצאות הכלכליות שלהן בשנים 2005, 2004 ו- 2006 היו דומות לאלו של ישראל
עפרה ברון |

"כלכלת ישראל נחשבת לאחת הכלכלות היציבות והחזקות בקבוצת המדינות המתקדמות וזה אחד ההישגים המרכזיים של 59 שנות עצמאות. כלכלות רבות בעולם היו מאושרות אם התוצאות הכלכליות שלהן בשנים 2005,2004 ו- 2006 היו דומות לאלו של ישראל", כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

לין אמר את הדברים בהתייחסו לסקירה הכלכלית שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר. עצמאותה הכלכלית של ישראל נמדדה על פי מספר אינדיקאטורים כלכליים מרכזיים בהם- נתוני סחר חוץ, יתרות מט"ח, חוב חיצוני כאחוז מהתמ"ג והשקעות של זרים בישראל ושל ישראלים בחו"ל.

מהסקירה עולה כי בשנים האחרונות הוביל ענף השירותים את צמיחת המשק עם שיעורי גידול של למעלה מ- 10% בשנה. "ענף השירותים צפוי להמשיך ולהוביל את כלכלת ישראל לצמיחה של 8-9% בשנה. כל שנדרש הוא שהממשל בישראל יפסיק להכביד ולהפריע לניהול הכלכלה החופשית" אמר לין.

בנוסף, חלקו של תוצר ענפי המסחר והשירותים עלה מ- 48% מהתוצר העסקי בשנת 1965 ל- 65% בשנת 2006, כאשר חלקם של ענפי השירותים עלה מ- 30% מהתוצר העסקי בשנת 1965, ל- 50% בשנת 2006.

העודף בחשבון השוטף עמד על כ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2006, לעומת גירעונות ממוצעים של כ- 1.5 מיליארד דולר לשנה בשנות ה- 80 וה- 90. חלקו של החוב הציבורי כאחוז מהתוצר עמד בשנת 1998 על 102.5% וכיום הוא עומד על 90.8% בלבד. יתרות המט"ח עמדו על כ- 4 מיליארד דולר בשנות ה- 80 והן עומדות על כ- 28.6 מיליארד דולר בשנת 2006. השקעות משקיעי חוץ עלו מ- 9 מיליון דולר בשנת 1980 לכ- 14.1 מיליארד דולר בשנת 2006. ההשקעות הישירות של ישראליים בחו"ל עלו מ-3 מיליון דולר בשנת 1980 ל- 12.7 מיליארד דולר בשנת 2006.

מניתוח האינדיקאטורים המשפיעים על ההתפתחות הכלכלית משנות ה- 60 ועד היום, מסתמנת תמונה ברורה לפיה כלכלת ישראל תפסה תאוצה במהלך שנות ה-70. התוכנית הכלכלית של 85' אותה הובילו שמעון פרס, ראש הממשלה דאז, ויצחק מודעי ז"ל, שר האוצר דאז, קבעה את היסודות ליציבות המשק והתייעלותו.

לדברי לין, "אין ספק כי עליית המדרגה המשמעותית ביותר בצמיחת הכלכלה נעשתה כתוצאה מתהליך החשיפה ההדרגתי של המשק, כאשר נקודות הציון המיוחדות היו הסכם הסחר החופשי עם השוק האירופי ועם ארה"ב."

לדבריו, "במקביל לגידול בצמיחת המשק בכל הקריטריונים, כמו צריכה פרטית, השקעות, הוצאות ממשלה וכדומה, ניכר כי במהלך השנים פחתה תלותו של המשק הישראלי ב'מתנות' מחו"ל והכלכלה המקומית החלה לפרוח ולשגשג בזכות עצמה. תהליך שהושלם עם השתלבותה של ישראל בתהליכי הגלובליזציה". (ראה טבלה רצופה בעמוד הבא).

חיזוק למסקנות אלה ניתן למצוא גם בסקר שנערך במכון IMD (המוסד הבינ"ל להתפתחות ניהולית) משנת 2006. על-פיו ישראל מדורגת נכון להיום במקום ה- 25 מבין כ- 61 מדינות מובילות בעולם מבחינה כלכלית ובמקום 14 מול אירופה והמזרח התיכון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum
מאקרו כלכלה

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית

ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות 

מנדי הניג |

בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?   


איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.

למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.

מה מייצר את הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.

מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".