אמדוקס עמדה בציפיות: הרווח זינק ב-24% ברבעון

הסתכם ב-78.8 מיליון דולר. רכישת חברת DST וההתחייבות לרכישת חברת LITC לא פגעו בתוצאות. החברה הציגה גידול ניכר של 12.7% בהכנסות לכדי חצי מיליארד דולר ברבעון

בתום המסחר בוול סטריט פרסמה ענקית הבילינג, אמדוקס, את נתוניה לרבעון השני של שנת 2005. החשש מפני פגיעה בדו"חות בשל רכישת הענק של חברת DSP שהתבצעה במהלכו התפוגגו.

החברה דיווחה על הכנסות רבעוניות של 507 מיליון דולר המייצגות צמיחה של 3.9% ועלייה של 12.7% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

הרווח הנקי בניקוי הוצאות חד פעמיות עלה ל-78.8 מיליון דולר שהוא רווח של 37 סנט למנייה, עלייה של 24.1% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה שם נרשם רווח של 63.5 מיליון דולר שהוא רווח של 29 סנט למנייה. לפי סוכנות רויטרס ממוצע ציפיות האנליסטים היה לרווח של 36 סנט למנייה הנמוך בסנט אחד מדיווחי החברה.

בעקבות הדו"חות דיווחה אמדוקס כי היא צופה הכנסות ברבעון הבא של 573 מיליון דולר אל מול 547.4 מיליון דולר לה צופים האנליסטים.

בהרב: הביקוש נותר חזק

"אנו מרוצים מכך שברבעון זה היו לאמדוקס הצלחות משמעותיות במספר חזיתות חשובות," ציין דב בהרב, מנכ"ל החברה. "הביקוש למוצרינו ושירותינו המובילים בשוק, המאפשרים ניהול לקוחות אינטגרטיבי (ICM), ממשיך להיות חזק. ביקוש זה הוביל למספר זכיות משמעותיות בהסכמים עם לקוחות, הניע את הצמיחה בהכנסות וברווחים, וממחיש את יכולתנו למנף את מעמדנו כמובילים בתעשייה".

בהרב הוסיף כי "בה בעת, רכישות DST Innovis ולונגשיין אינפורמיישן הרחיבו את השווקים אליהם אנו פונים והניעו קדימה את אמדוקס לעמדת הובלה בתעשיית הפס הרחב וכן בשוק הסיני הגדול והצומח במהירות. יכולתנו להמשיך וליישם את אסטרטגיית הצמיחה שלנו ואת עסקי הליבה מעניקה לנו ביטחון רב בעתידנו."

1,500 סוכני CRM

לקוח אירופאי קיים ירחיב התקנה קיימת של CRM Amdocs. לאחר בדיקה מקיפה החליטה ספקית תקשורת מובילה זו להטמיע את המערכת של אמדוקס במספר רב של מרכזי שירות ללקוחות קמעונאיים.

עם השלמת ההטמעה, יותר מ-1,500 סוכנים ישתמשו במערכת אמדוקס CRM כממשק העיקרי שלהם עם הלקוחות, שיספק פונקציונליות פרונט אופיס עבור ניהול הלקוחות ומימוש מבצעי מכירות ופונקציונליות של באק אופיס לניהול תכתובות.

רכישת לונגשיין

אמדוקס רכשה את לונגשיין אינפורמיישן, חברה פרטית וספקית של תוכנת ניהול לקוחות ובילינג בסין. רכישה זו מציינת את כניסתה של אמדוקס לסין. בחברה דיווחו כי שלוש מארבע ספקיות שירותי התקשורת הגדולות בסין נמנות על לקוחותיה של לונגשיין. חברה עם סניפים ב-15 פרובינציות ברחבי סין, התומכת ביותר מ-120 מיליון מנויים.

אמדוקס הודיעה כי תרכוש את הון המניות של לונגשיין תמורת כ-30 מיליון דולר ארה"ב במזומן, עם מנגנון לתשלום תמורה נוספת במזומן בשלב מאוחר יותר בכפוף לעמידה במדדי ביצוע מסוימים. השלמת הרכישה כפופה לעמידה בתנאים מסוימים המקובלים בסגירת עסקאות מסוג זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.