גבעות עולם - המשקיעים נעלמו, אבל אלברטה עדיין בפנים
שותפות גבעות יהש 0% מדווחת כי חברת אלברטה (Alberta-Texas Ventures) המחזיקה 12% מחזקת ראש העין הודיעה לה כי לא איתרה משקיע נוסף שייכנס עמה להשקעה בקידוח, אולם תמשיך לממן את השקעה במגד ממקורות כספיים שלה.
> גבעות קיבלה את אישור הממונה, תוכל לקדוח כבר בסוף החודש
> גבעות עולם חוזרת לחיים - מתחילה לקדוח במגד 8; היה"ש מזנקות 33%
מדובר בחדשות לא מעודדות. שפיר הנדסה הודיעה לפני כשבועיים כי לא תשקיע בקידוח וכעת מתברר כי משקיע מהותי - השותפה האמריקאית הפוטנציאלית אשר היתה במו"מ עם אלברטה, ושנתפסה כשותפה אסטרטגית חשובה, החליטה סופית שלא להצטרף.
לפני מספר שבועות הודיעה השותפה האמריקאית כי נדרש לה זמן נוסף על מנת לגבש החלטת השקעה סופית, וכעת מסתבר שהיא לא בעניין.
המשמעות היא אפשרות לקושי מימוני בקידוח מגד. עם זאת, אלברטה הדגישה כי היא תשקיע באופן פרוגרסיבי בקידוח בהתאם לנדרש בשלבי הקידוח.
עוד מסרה אלברטה כי "נכון למועד העדכון לא צורפו שותפים חיצוניים. אלברטה תמשיך לממן את השקעה במגד באופן פרוגרסיבי ממקורות כספיים שלה ותמשיך לפעול בצורה אקטיבית לנסות ולצרף שותפים או השקעות בעתיד. כמו כן, אלברטה ביצעה מהלכים שיאפשרו לה לעמוד בתשלומים הבאים בהסתמך על משקיעי המפתח בחברה ובחברות בנות שלהם".
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז אולי זה יספיק אבל בעבר היה מאוד חשוב לגבעות עולם ולאלברטה עצמה לגייס משקיע נוסף.
- 16.עצה ידידותית 06/10/2019 19:43הגב לתגובה זואז תבקשו סליחה ומחילה אחד מהשני ותשלימו ביניכם לגמרי! מי האיש החפץ חי'ים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מירמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. שנה טוב בריאה ומתוקה לכל עם ישראל וגמר חתימה טובה.
- 15.חדשות מצויינות במאייה.זה מה שחשוב (ל"ת)אלישע 02/10/2019 10:54הגב לתגובה זו
- 14.משקיע 01/10/2019 21:24הגב לתגובה זואז אולי זה יספיק אבל בעבר היה מאוד חשוב לגבעות עולם ולאלברטה עצמה לגייס משקיע נוסף
- 13.ערפדי הייצוגיות עוד מעט קט יעוטו על הפגר (ל"ת)ומפייר 30/09/2019 14:24הגב לתגובה זו
- 12.המבין 30/09/2019 10:32הגב לתגובה זוהמניה זולה ומצאה נפט וכרגע במבחני הפקה
- 11.אבי 30/09/2019 05:52הגב לתגובה זואוי לבושה, פשוט חוסר הבנה בסיסית של הכתב, אלא אם כן הכתבה המגמתית הוזמנה.אז מה היה לנו פה???משקיע שחיפש שותף על מנת לפזר את הסיכונים, מי שלא מצא החליט להכניס את הידיים לכיסים העמוקים ולממן את הקידוח.מי שחשב שאלברטה הינה חברת תיווך ללא מזומנים אכל את הכובע שכן לחברה יש לא מעט כסף.היה וגם יפיקו הנפט, המשקיעים יחכו בתור כולל שפיר שיש להם עדיין אופציה להיכנס כשותפים.חג שמח ושנה טובה.
- 10.גיא 30/09/2019 02:18הגב לתגובה זותמשיכו לשרת את אדונכם מחברת שפיר.
- 9.דן 29/09/2019 23:26הגב לתגובה זויראו את ההודעה כהודעה טובה. ממש נשים מוכות
- 8.אין כלום (ל"ת)הכל שקר 29/09/2019 23:21הגב לתגובה זו
- 7.בורסה זל 29/09/2019 18:12הגב לתגובה זוהיא אסון. גם חברות טובות עם דוח טוב לא הצליחו . כל המניות יורדות.
- 6.מה יהיה (ל"ת)si 29/09/2019 17:55הגב לתגובה זו
- 5.אייל 29/09/2019 17:22הגב לתגובה זוהמשקיע שם כסף. הוא לא היה משקיע אם לא היה חושב שיוכל לסיים את הקידום...
- 4.איש השטח 29/09/2019 16:49הגב לתגובה זוהמשקיע יממן את כל ההוצאות אז מה בדיוק החדשות הלא טובות?
- 3.דדוש 29/09/2019 16:39הגב לתגובה זושטןת
- 2.YL 29/09/2019 16:34הגב לתגובה זוהכי לוהט לדעתי זה השטח הימי של גינאה מעל לסביר שזה המזרח התיכון הבא אקסון טוטאל ו אקו אטלנטיק מתקשות לאמוד את גודלם של שדות הנפט ** והכי חשוב להתעסק עם קהל ישראלי ואנשי ממשל זה לא פשוט לעולם בוכים
- 1.מומחה פיננסי 29/09/2019 16:06הגב לתגובה זותפסיק לפזר הבטחות שווא.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
