שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים. 

חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.

ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה. 

בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר. 

• מנכ"ל אנבידיה: "סין תנצח את ארה"ב במירוץ ה-AI"
• הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות  ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.

יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.  

יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.

1 # ראייה מערכתית

יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.

• 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
• תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 # מחויבות לטווח הרחוק

בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו  גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר  הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.