נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר הביא לכלכלה העולמית את מלחמת הסחר, ועכשיו נראה כי הוא מתכונן למלחמה בזירה חדשה, שכבר מקבלת את השם שלה - מלחמת המטבעות. עם סדרה של טוויטים נגד הבנק המרכזי של אירופה ונגד הצהרות של מריו דראגי שאמר כי הוא מוכן להוריד את הריבית עד מתחת לאפס בתגובה להאטת הצמיחה של אירופה, טראמפ מבצע התערבות נדירה במדיניות המוניטרית של כלכלה אחרת – צעד אותו אף נשיא אמריקני לא עשה לפניו. "מריו דראגי הודיע על כך שהוא עשוי להגיב בהורדת ריבית, הצהרה אשר מיד הובילה לכך שהאירו ירד מול הדולר, מה שהופך את המצב, בצורה לא הוגנת, לקל יותר עבורם להתחרות נגד ארה"ב. הם עושים את זה במשך שנים ללא תגובה, יחד עם סין ואחרים", צייץ טראמפ ומאוחר יותר הוסיף כי, "הדאקס הגרמני מזנק בעקבות דברי הגירוי של מריו דראגי. מאוד לא הוגן לארה"ב!". זוהי לא הפעם הראשונה שטראמפ מאשים במניפולציות מטבע נגד הדולר אשר מרימות את עלויות היצוא של ארה"ב. למעשה, טראמפ נוקט בגישה שונה בהשוואה לנשיאים האמריקאים האחרונים כשהוא זונח את מדיניות ה"דולר החזק" של קודמיו. העובדה שטראמפ פנה ישירות לדראגי והגיב בזמן אמת על הצהרת מדיניות מוניטרית של בנק מרכזי באיזור אחר, מובילה להתחממות הגזרה, וזאת בדיוק כאשר הפד' התכנס בוושינגטון כדי להחליט על שיעורי הריבית, וימים ספורים לפני פסגת ה-G20 ביפן. למעשה, דבריו של טראמפ מדגישים לעולם את מדיניות המטבע האגרסיבית של הממשל שלו ואת המקום שהוא רואה עבורה בארסנל הכלים שלו. "הם מכינים את הקרקע, הם מציגים את הכלים הפוטנציאליים שיש להם", אמר סזאר רוג'אס, הכלכלן העולמי בסיטיגרופ גלובל מרקטס, למרות שהוסיף כי "אנחנו עדיין לא במלחמת מטבעות". נזכיר כי שרי האוצר והבנקאים המרכזיים הסכימו החודש שמלחמת מטבעות - דחיפה מכוונת בזמן צמיחה כלכלית איטית כדי להחליש בצורה יזומה את שערי החליפין על מנת להגביר את היצוא - אינה מעניינת אף אחד. בחודש שעבר הגדיל האוצר האמריקני את מספר הכלכלות שהוא בוחן בעניין זה ל-21 ממספר קודם של 12 והרחיב את רשימת המעקב מ-4 ל-9, תוך שהוא מוסיף מדינות כמו אירלנד, איטליה וסינגפור תחת קריטריונים חדשים וקשים יותר. ארה"ב שוב נמנעה מלתייג את סין כמניפולטורית מטבע. משרד המסחר הציע בחודש שעבר לאפשר לחברות בארה"ב להפעיל סנקציות כנגד סחורות ממדינות עם מטבעות ש"לא מוערכים כשורה", אם כי הוא לא התכוון למקד את דבריו כנגד בנקים מרכזיים עצמאיים או החלטות המדיניות המוניטרית שלהם. משרד המסחר גם התעקש על ביצוע מעקב מטבעות רציף בעקבות הסיכונים הקיימים בהסכמי סחר חדשים בארה"ב. כלכלנים רבים טוענים כי ארה"ב צריכה לנקוט בגישה חזקה יותר לטיפול במניפולציות מטבע שנעשות על ידי שותפי הסחר שלה. חלקן אף קראו ל"פלאזה אקורד" של המאה ה-21, כשהם מתייחסים להסכם שנחתם בשנות ה-80 בו מספר מדינות, כולל יפן, הסכימו לייצר פיחות של הדולר בלחץ ממשל רייגן. במאמר שפורסם השבוע, טען בראד סטסר, לשעבר איש משרד האוצר האמריקני במועצה ליחסי חוץ, כי "התמודדות עם התערבות המטבע של ממשלות זרות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של המדיניות הכלכלית הבינלאומית של ארה"ב". והוסיף, "מניפולציה של מדינות פוגעת ביכולת של ארה"ב להשתמש ביצוא כדי להתאושש מההאטה הכלכלית". עם זאת, בריאיון שנערך אתמול אמר סטסר כי התערבותו של טראמפ לא במקומה, בעיקר בגלל שדבריו של דראגי היו מכוונים לתנאים המקומיים באירופה. "רוב העולם מכיר בכך שהבנק המרכזי של אירופה לא עומד ביעד האינפלציה שלו, וכי ההאטה בכלכלה האירופית לוחצת על הבנק המרכזי באירופה להקל את המדיניות", אמר. גרוע מכך, התערבותו של טראמפ יכולה להיראות כמניפולציה בשוק בפני עצמה, אמר סטסר, "ועלולה להוביל לנרטיב לפיו ארה"ב פועלת בצורה סוררת כשהיא מונהגת על ידי נשיא סורר". ובכל זאת, נראה כי לטראמפ אולי יש לא מעט סיבות לגיטימיות לכעוס. נתוני מדידת שווי מטבע מצביעים על כך שהאירו הוא כ-15% זול מדי. מאז פתח טראמפ במלחמות הסחר שלו, ירד גם היואן הסיני מול הדולר, מה שגרם לנשיא להציף את הנושא ולהתלונן על כך שזה מפחית את השפעת המכסים שלו ומחליש את מאמציו ללחוץ על בייג'ינג. תנועות המטבע הללו נראות יותר ויותר קשורות להיחלשותן של הכלכלות האירופיות והסיניות שהופכות לשבריריות יותר בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ. החשש, עם זאת, הוא כי הכעס של טראמפ על שינויי המטבע יוביל לצעדים נוספים במלחמת הסחר שהוא מנהל, ובין היתר הפעלת המכסים אותם הוא איים להטיל על רכבים וחלקי רכב מהאיחוד האירופי.