שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

• הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
• חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 

אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.

אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.