אולף שולץ
צילום: יוטיוב/SPD

גרמניה הולכת לבחירות מוקדמות - הבורסה עולה

למה פוטר שר האוצר, מתי יתקיימו בחירות ואיך זה שהבורסה הגרמנית עולה?
מערכת ביזפורטל |

ביום רביעי בערב נרשמה דרמה בגרמניה, כאשר הקואליציה השלטונית במדינה התפרקה, והמדינה צפויה ללכת לבחירות מוקדמות בשנה הבאה. התפרקות הקואליציה, המורכבת משלוש מפלגות ששלטו מאז פרישתה של אנגלה מרקל ב-2021, עשויה לסמן את סיום כהונתו של הקנצלר אולף שולץ.

 

בחירות מוקדמות בגרמניה

הפיצוץ בקואליציה נגרם לאחר שהקנצלר שולץ פיטר את שר האוצר בעקבות שורה של חילוקי דעות פומביים בנוגע למדיניות התקציבית ולשיקום הכלכלה הגרמנית. גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה ומעצמה כלכלית מסורתית, סובלת מהאטה כלכלית מזה כמה שנים, והבחירות הקרובות עשויות לסמן דרך חדשה לשיפור מצבה הכלכלי.

המחלוקת בין הקנצלר אולף שולץ לשר האוצר התמקדה בכמה נושאים מרכזיים הקשורים לתקציב המדינה ולהתאוששות הכלכלית של גרמניה:

  1. צמצום הגירעון - שר האוצר לחץ להחמיר את התקציב ולצמצם את הוצאות הממשלה, כדי להקטין את הגירעון הכלכלי שהצטבר בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות הקורונה וההוצאות המוגברות. שולץ, לעומתו, סבר שהגבלות יתר על התקציב יפגעו בהתאוששות הכלכלית וביכולתה של הממשלה להוציא על תוכניות לצמיחה.
  2. השקעה בכלכלה ירוקה - שר האוצר היה מעוניין להפחית השקעות בפרויקטים ירוקים ובתשתיות לאנרגיה מתחדשת, בעוד שולץ תמך בהגדלת ההשקעה במגזר זה, מתוך ראייה שההשקעה באנרגיות נקיות תחזק את הכלכלה בטווח הארוך ותייצב את מעמדה של גרמניה כמובילה בתחום זה באירופה.
  3. מיסים ושירותים חברתיים - שולץ דחף לתוספות למערך השירותים החברתיים ומערכת הבריאות, וכן הטבות מס לאוכלוסיות חלשות, בעוד שר האוצר התנגד לתוספות אלו מתוך חשש שהן יגדילו את הגירעון ויפגעו באיתנות הפיננסית של גרמניה.
  4. הקלות לעסקים - שר האוצר חתר לקדם מדיניות של הקלות מס וחיזוק עסקים קטנים ובינוניים כדי לעודד יזמות וצמיחה כלכלית. שולץ, לעומת זאת, העדיף לשמור על רמות המיסוי כדי לממן את ההוצאות הציבוריות והפרויקטים הכלכליים שהממשלה שואפת לקדם.
המחלוקות הללו הובילו לחוסר אמון ולמתחים בתוך הקואליציה, כאשר כל צד נצמד לעמדתו באופן שלא אפשר פשרה, ובסופו של דבר הובילו לפיטורי שר האוצר ולהתפרקות הממשלה

 

השווקים בתגובה חיובית: עליות במדד הדאקס ובמניות אירופה

למרות חוסר היציבות הפוליטית, מדד הדאקס (DAX) הגרמני הגיב בעליות של כ-1.2%. מדד ה-STOXX Europe 600 הוסיף 0.4%, בעקבות עליות חדות בבורסות בארה"ב. הסיבה לכך עשויה להיות העובדה שמרבית החברות הגדולות במדד הדאקס מרוויחות יותר בשוק האמריקאי מאשר בגרמניה עצמה, מה שמעניק להן יציבות מסוימת למרות המצב הכלכלי המאתגר בבית.

הדאקס עלה השנה בכ-15%, זאת לעומת עלייה של כ-24% במדד ה-S&P 500 האמריקאי. עליות אלו משקפות את חוזק השווקים הגלובליים ואת המשיכה של המשקיעים לשווקים שמספקים תשואות יציבות יותר גם בעידן של אי-ודאות כלכלית.


משבר בתעשיית הרכב: פולקסווגן על סף סגירת מפעלים

בעוד השווקים ממשיכים להגיב באופן חיובי, האתגרים הכלכליים של גרמניה לא נעצרים. פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בגרמניה, מתכננת לסגור מפעלים בעקבות המשבר הכלכלי הפוגע בביקושים מקומיים. חוסר הצמיחה בשוק המקומי וחוסר היכולת להסתמך על הכנסות רק מהשוק הגרמני מהווים מכה משמעותית לתעשיית הרכב, אחת התעשיות החשובות ביותר לכלכלה הגרמנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.