פד גרום פאוואל
צילום: Flickr
מאקרו כלכלה

הפד לא מצליח להילחם באינפלציה, היא כבר ב-7%; האם הפד' מאבד כיוון?

וגם - מחר יתפרסם מדד המחירים אצלנו - הצפי לחודש דצמבר 0.1%, 2.6% בשנת 2021 כולה
אמיר כהנוביץ | (18)

כבר 19 חודשים ברציפות שמדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ומאיץ, כעת לשינוי שנתי של 7%. את ההתייקרויות ממשיכים להוביל בעיקר מחירי המוצרים הפיזיים, עם עליה שנתית שלהם ב-10.7%, בעוד מחירי השירותים עלו "רק" ב-3.7%. שלושת מנועי האינפלציה העיקריים הם אנרגיה (שממשיכה לעלות גם בינואר), מחירי מכוניות (שלפי אינדיקציות גם כן ממשיכים לעלות בינואר), ובגזרת השירותים שכר הדירה, שהאיץ לעליה שנתית של 4.1%. כנראה שהסעיפים היו פחות חמים מהצפוי כיוון שציפיות האינפלציה הגלומות בשוק ירדו מעט (ל-10 שנים מ-2.58% ל2.49%).

לפי דיווחי שלוחות הפד ישנה בשבועות האחרונים נסיגה בכל הקשור לצריכת פנאי, כולל מלונאות, כנראה בגלל התפשטות האומיקרון, אך בכל מה שלא פנאי ההתרחבות נמשכת, כשהאיום המרכזי לפי הדיווחים הם שיבושים באספקה ומחסור בעובדים. נראה שהפד לא מצליח בינתיים לקרר כלום.

רוצים לקרר את האינפלציה בלי לפגוע בכלכלה, אבל בינתיים האינדיקציות מראות שהם בכיוון ההפוך - סגנית יו"ר הפד הנבחרת, ליאל ברנרד, אמרה אתמול בפרסום העדות לסנאט, כי המטרה שלהם היא לקרר את האינפלציה בחזרה ל-2% תוך תמיכה בצמיחה בת קיימא שכוללת את כווווווולם...". מה זה כולם, גם את תעשיית הטכנולוגיה שכבר הראתה סדקים ברמת התשואות הנוכחית? או את תעשיית הפנאי שעדיין נאבקת באומיקרון? בכל מקרה, ציפיות האינפלציה לא מגיבות לפד ובצדק, כי גם הפקקים בנמלים לא: לפי הבורסה הימית של דרום קליפורניה בימים חמישי ושישי האחרונים הגיע מספר ספינות המכולות שממתינות לעגינה בנמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ' לשיא חדש של 105 ספינות! הם לא שמעו על הריבית ומרץ? לפי השוק האינפלציה דוהרת ללא בלמים... בינתיים גם השתטחות שיפוע עקום התשואות התחדשה, בעיקר מעליית התשואות הקצרות.

לפעמים יש תחושה שהשיח סביב העלאות ריבית נועד בעיקר לשרת מראית עין של רלוונטיות הפד. השאלה כמה רחוק הם יילכו שם עם ההצגה הזאת, עד שיצליחו בכל זאת להרוג את סקטור הטכנולוגיה? עד שיצליחו להרוס את יכולת הממשל לשרת את החוב (29 טריליון דולר)? עד שיפילו מספיק נוטלי משכנתאות? או אולי עד שימשכו מספיק הון משווקים מתעוררים כדי לגרום להם למשבר (שיחזור לארה"ב כבומרנג)? ובכלל אולי זה יהיה הממשל האמריקאי שינסה לקרר את הכלכלה לאחר קריסת התמיכה הציבורית בו, ויעדיף לבטל לגמרי את תכנית התשתיות המחממת או להסיט את נושא בחירות אמצע הקדנציה המתקרבות לסכסוך עם רוסיה בנושא אוקראינה. אגב, איפה אירופה בסיפור הזה? היא בעיקר דואגת למחיר הגז שלה, ושהרוסים ייקחו את אוקראינה באהבה ושלום.

מחר פרסום מדד המחירים לצרכן בישראל - להערכתנו מדד דצמבר עלה ב-0.1%, דומה לממוצע התחזיות, ו-2021 כולה הסתכמה ב-2.6%. את המדד תמשוך בין היתר למטה ירידה במחיר הדלק, השפעות ממתנות של התחזקות השקל, ואולי כבר האומיקרון במלונות. מנגד יתמכו בה העלאת מס הרכישה, שלא ברור למה הוא בכלל במדד, מחירי המכוניות, שכבר חודשיים עולים בקצב מהיר מאד של 1.3% בחודש, מזון ודיור, שבאופן פרדוקסלי עשוי דווקא להפתיע בהתמתנות ביחס לנובמבר בגלל שיטת המדידה הלא יציבה של הלמ"ס. אינפלציה שנה קדימה אנו צופים 2.3%.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ענטבי 18/01/2022 12:29
    הגב לתגובה זו
    לא להתיחס למדד אצלינו כי הוא בלוף ואין לו משמעות שניתן ממנה להסיק מסקנות להמשך ולא צריך לכעוס כי אנחנו קטנים מאד ולא משפיעים על השווקים
  • 15.
    טימי 13/01/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    מה עם קורת גג כמו בסינגפור??בנט..1.פטור ממס על שכירות ורווחי הון מדיור=התעשרות מקורת גג.2שיווק צמודי קרקע לאוכלוסיה מבוססת ומקומבנת 3.בניה לפי חליל הקבלנים.שזועקים שמטרפדים בניה בקנה מידה רחב4.מתן קרקעות לקבלנים כדי שיבנו דירות וישכירו במחירים חלומיים(3 חדרים בחיפה 4000+) 5.חוסר פיקוח על קרקעות ושינויי יעוד ל מעודדים מעודדים דגירה על קרקע 6.מתן סיוע עקיף למשכירי הדירות בדמות סיוע בשכר דירה דרך משרד השיכון7.גביית מאות שקלים דמי ניהול על דירה חדשה לעתים תוך ניגוד ענינים8.מינמום כ250-400 משכורות רגילות לפני מסים ומחיה בסיסית=בלתי אפשרי 6.מדד המחירים שנגבה על דירות כמעט מסוימות=תמריץ לעיכוב מסירה. 7דחיקת האוכלוסיה המקומית מהפריפריה ועידוד יתר של אוכלוסיות "חזקות" כמו כוחות הביטחון בהנחות עמוקות והטבות מס מפליגות מה שמקפיץ את המחירים ומקשה על נטילת משכנתא 10.שוק פרוץ -ניתן למצוא דירות גן לא חוקיות ומתווכים חוגגים והפראיירים נעקצים11.סיוע והלוואות ללא תנאים לדיור בשווי מאות אלפים לעולים על חשבון האזרחים הקיימים 12.מחיר מטרה חסרי דירה מקבלים את אותה העדיפות בתור כמו משפרי דיור עם פנהאוזים
  • 14.
    הפד כשל - הגיע הזמן לשנות את הנהלת הבנק (ל"ת)
    א.ג. הראל 13/01/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ברבור שחור 13/01/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
    מס רכישה הינו מס עקיף (בדומה לבלו) ומוטל על צריכה (רכישת נדלן), מדד המחירים מודד את מחירי הצריכה ואני מניח שבאיזשהו הגיון מעוות הכלילו אותו במדד
  • רכישת נדל"ן מוגדרת כהשקעה ולא כצריכה ואיננה במדד (ל"ת)
    אמיר 13/01/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    א 13/01/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
    צריך לנסות כדי להצליח.בנתיים הריבית 0, הדפיסו יותר דולרים בשנתיים האחרונות מאשר במאה השנים שלפני כן.
  • 11.
    דר' דום 13/01/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    בתגובה לאינפלציה הפד ממשיך להדפיס (אמנם פחות) ושומר אפס ריבית. אז למה שהאינפלציה תרד? עם עליית שכר 4.7% שנתי ותעסוקה מלאה 3.9%, זו לא אינפלציית קורונה, זו אינפלציית ביקושים ועודף נזילות. בקיצור לא מעניין הריבית (לטווח קצר), מעניין המאזן בסך 9 טריליון ועוד חוב ממשלתי 29 טריליון. ברגע שיתחיל לצמצם בסוף הרבעון תשואת האג"ח תעלה ל3%, והשוק ירעד. מכאן קריסה במשכנתאות, בשווי הנדל"ן גלובאלי שמיטת חוב ומכת סטגפלציה. כנסו לבוקר הגענו לרגע האמת
  • 10.
    אבל דחוף 13/01/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    הוא חייב דחוף להעלות את הריבית בלפחות 50 נק'
  • 9.
    כול המחירים יורדים בפראות .להוריד ריבית מייד תנו ל 13/01/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
    כול המחירים יורדים בפראות .להוריד ריבית מייד תנו לשווקים לעלות בשקט
  • 8.
    הצלף 13/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    שימו לב העלאת ריבית משמעותית סוף עידן העליות העלאת ריבית מינורית ץניב אי בהירות
  • 7.
    עמך 13/01/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    אריזות קורנפלקס אותו גודל פחות 100 גרם.דירת 5 חדרים היתה 130 מ' הפכה ל110 מ'. מכוניות עלו מ125אלף ל140 . אבל הריבית 0.25 לחוסכים ו7 אחוז למלווים. עולם מושלם להעברת עושר על חשבון העמך
  • 6.
    ראלי 13/01/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
    הרגשתי שהנתונים שמתפרסמים בארצות הברית מעוותים האם אני היחידי שחושב כך? תודה
  • 5.
    רמי 13/01/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
    יפסיקו לקנות היא תצנח
  • 4.
    אזרח 13/01/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    מה אכפת לפד להדפיס בלי סוף מי שמשלם את המחיר זה אזרחי ארצות הברית והעולם שמשתמש בדולר
  • 3.
    מדד תשומות הבניה הורג את הצעירים (ל"ת)
    עוזי 13/01/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
  • עובדי מדינה/ועדים/פנסיות תקציביות הורגים את הצעירים (ל"ת)
    משלם ביוקר 13/01/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ג'ף 13/01/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
    מדובר בתהליך שימשך רבעון והאינפלציה תרד לרמה של 3%-2.5%.
  • 1.
    טעות- אצלנו המדד מחר יורד 1% (ל"ת)
    מאיר 13/01/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social