שירותי משלוחי מזון הפכו לפופולריים - האם יש פה הזדמנות השקעה?
בישראל, אין אחד שלא שמע או נחשף לשם Wolt. בשנה האחרונה, החברה הקטנה שנוסדה בהלסינקי פינלנד על ידי מיקי קוסי ב-2014, הפכה לגדולה במספר מקומות בעולם, גם אצלנו. החברה הצליחה להשתלט על שירותי משלוחי המזון ממסעדות. המסעדות, שבעבר החזיקו שירות משלוחים inhouse, או אלה ששכרו חברה חיצונית, עברו יחד עם המשלוחנים לשימוש באפליקציה. כולם עשו את החישוב שלהם וכנראה שכולם הרוויחו - חוץ מחברות המשלוחים כמובן; שם ממש לא שמחים עם המצב החדש.
שירותי שילוח המזון לא מתרוממים
בעולם יש חברות נוספות מסוג זה. בארצות הברית לדוגמה יש תחרות קשה בתחום משלוחי המזון, שכוללות הן משלוחים ממסעדות והן ממרכולים. אבל בעוד מניות בתחום השירותים כמו אמזון (סימול: AMZN), נטפליקס (סימול: NFLX) עולות יפה וזוכות לאמון המשקיעים, מניית גראבהאב (סימול: GRUB), המניה המשמעותית היחידה בתחום משלוחי המזון בארצות הברית לא מצליחה להתרומם.
זאת למרות שנתונים שהתפרסמו בארצות הברית מראים שבסוף חודש מארס האחרון, הייתה עלייה של 70% בהוצאות של צרכנים על שימוש בשירותי הסקטור ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם גודל ההזמנה הממוצעת עלה ב-24%. נשמע כמו חלום שמתגשם. אז זהו שלא.
כל הטוב הזה שנפל על החברה באדיבות הקורונה, לא מפריע למניית גראבהאב לסגור שנתיים נוראיות. בספטמבר 2018 שווי החברה עמד על יותר מפי 3 משווי השוק הנוכחי שעומד על 4 מיליארד דולר. מחיר המניה אז עמד על למעלה מ-146 דולר. היום הוא קצת מעל 43 דולר. ב-12 חודשים האחרונים המניה ירדה ב-40% ומתחילת השנה היא סוגרת ירידה סולידית של 12%. אמנם, פחות מהמדדים המובילים, אבל ביחס לקפיצה בסקטור, מדובר על חולשה.
- דורדאש שוב רוכשת - אבל המניה נופלת; האם היא שווה מכפיל 55?
- רשות התחרות תתערב? וועדת הכלכלה נגד וולט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמסתכלים על תחזית הביצועים שצופים האנליסטים העוקבים אחר המניה, עולה תמונה מדאיגה יחסית - ההכנסות השנה צפויות להסתכם ב-1.42 מיליארד דולר, וההפסד בכ-20 מיליון דולר. בשנה הבאה המכירות צפויות לעלות למעל 1.7 מיליארד דולר והחברה תעבור לרווח של 20-25 מיליון דולר - שיפור, אבל האם זה מצדיק שווי חברה של 4 מיליארד דולר?
מה קורה בשוק בארצות הברית?
המגפה תפסה את השוק בנקודת זמן מורכבת. לפני הקורונה, הסקטור בארה"ב נתפס כמותרות. אבל מאז ההתפרצות, נהפכו שירותים אלה לחבל הצלה עבור מסעדות רבות וגויסו לתחום עובדים רבים שנותרו מחול"תים או מפוטרים.
מרבית החברות בתחום כלל עוד לא הונפקו. כיום המונפקות היחידות הן גראבהאב וחטיבת השילוח של אובר (סימול: UBER), אובר איטס. חברות דורדש ופוסטמייטס, הן פרטיות. יחד הן מרכיבות את שוק השילוח של האוכל ומספקות כיום שירות חשוב למסעדות רבות. מה הן עשו? הן ויתרו על חלק ניכר מההכנסות ממוקדי ההתפרצות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו וערים נוספות. רובן חתכו את ההשתתפות מצד מסעדות קטנות שנפגעו במשבר.
- טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
- שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
זה אומר שבשווקים הגדולים בארצות הברית, חלק ניכר מהרווחים של החברות האלה נשחק משמעותית. כנראה שזה גם מתוך התחשבות בעסקים, אבל גם מרצון להרגיל את הצרכנים. עם זאת, חברת דורדש, היא כנראה השחקן הגדול ביותר בארצות הברית עם 45% מנפח הפעילות האחרון שנמדד בכלל השוק בסוף חודש מארס - זאת ביחס של 39% בסוף פברואר.
החברה, שבשנה שעברה קיבלה הערכת שווי של 13 מיליארד דולר ב-IPO, הרוויחה על חשבונה של גראב, שנתח השוק שלה ירד מ-30% ל-25%. אובר איטס מחזיקה בנתח שוק של 21% ופוסטמייטס עם 8%.
- 4.שמואל 26/04/2020 21:11הגב לתגובה זויש הרבה חברות של משלוחי נישה חבל שלא מפרסמים מספיק את הטרנד החם של משלוחים חברתיים שחוסכים הרבה כסף לדוגמא בארץ חברת bambizz.
- 3.מעניין כמה כסף 26/04/2020 21:10הגב לתגובה זומעניין כמה כסף הסופרים הגדולים באונליין,עשו בזמן המשבר קורונה....
- 2.לדעתי מסעדות נפגעו מהמשבר והסופרים באונליין הרוויחו ... (ל"ת)לדעתי מסעדות נפגעו 26/04/2020 19:06הגב לתגובה זו
- 1.לדעתי לסופרים,שהיה להם שירות אונליין טוב,עשו הרבה כסף.. (ל"ת)לדעתי לסופרים 26/04/2020 19:04הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
דונלד טראמפ אפריל20 (X)טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
הנשיא מציע רפורמה דרמטית בתוכנית H-1B עם תג מחיר חסר תקדים, לצד השקת 'כרטיס זהב' שמעניק תושבות לעשירים בלבד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציע רפורמה עמוקה במערכת ההגירה החוקית של ארה"ב, תוך כדי שהוא מציב מחיר כבד למי שרוצה להגיע לעבוד במדינה. בהודעה דרמטית שפורסמה מהבית הלבן, הכריז טראמפ על הטלת אגרה חדשה בסך 100 אלף דולר על כל בקשת ויזה מסוג H-1B - אחת מהתוכניות המרכזיות שדרכה מגייסים חברות אמריקאיות עובדים מיומנים מהעולם.
במקביל, הושקה תוכנית "Trump Gold Card" - כרטיס זהב שמעניק תושבות אמריקאית למי שישלם מיליון דולר. עסקים יוכלו לשלם 2 מיליון דולר עבור כל עובד שיביאו לארה"ב. במקביל, הוכרז גם על כרטיס פלטינה, שעתיד לעלות 5 מיליון דולר ויאפשר לשהות בארה"ב עד 270 ימים בשנה, מבלי לשלם מסים על הכנסות שמקורן מחוץ לארה"ב.
כשהגבולות נפתחים רק לבעלי הון
המהלך של טראמפ מהווה סטייה בוטה מהעקרונות שהנחו את מדיניות ההגירה האמריקאית במשך יותר ממאה שנה. אם בעבר אמריקה נתפשה כארץ האפשרויות לכולם, לרבות מהגרים עניים ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, הרי שכעת המסר ברור: יש לך כסף? תתקבל בברכה. אין לך? חפש מדינה אחרת.
על פניו, מדובר בניסיון ליצור רפורמה שתתמוך כלכלית באוצר האמריקאי, טראמפ עצמו דיבר על הכנסות פוטנציאליות של מעל 100 מיליארד דולר מתשלומי האגרות. בפועל, עורכי דין לענייני הגירה מזהירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של המהלך.
- טראמפ ושי ג'ינפינג: פגישת פסגה דרמטית ב-APEC - "קרובים מאוד להסכם על טיקטוק"
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קץ תוכנית H-1B? התעשייה במצוקה
הטלת אגרת 100 אלף דולר על כל בקשה ל-H-1B עלולה לחסל את התוכנית. כבר כיום קיימת רתיעה מסוימת בקרב חברות מלתמוך בתהליכי ויזה, והמהלך הזה עלול להחמיר את המגמה הזאת. גם בשווקים נרשמה תגובה מיידית: מניות של חברות טכנולוגיה כמו Accenture ו-Cognizant Technology רשמו ירידות, בשל החשש מקושי בגיוס עובדים מיומנים ממדינות אחרות.
