אקספדיה לא מפרסמת תחזית ל-2020, המניה מזנקת ב-11%

אקספדיה, המספקת שירותי תיירות באינטרנט, מציגה דו"חות חלשים במקביל לחששות בסקטור נגיף הקורונה. למרות זאת, חלק מהאנליסטים אופטימיים
עמית נעם טל |

מניית חברת אקספדיה  (סימול:EXPE), המספקת שירותי תיירות באינטרנט, בולטת בוול סטריט עם עלייה של קרוב ל-11% כאשר היא נסחרת בשווי שוק של 17.6 מיליארד דולר. הזינוק במחיר המניה מגיע למרות שהחברה אכזבה בדו"חות לרבעון האחרון ובמקביל לא מדווחת על תחזית ל-2020 לנוכח נגיף הקורנה.  

החברה דיווחה על הכנסות של 2.63 מיליארד דולר, מדובר בנתון המציג עלייה של 8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד אך בשוק ציפו להכנסות של 2.76 מיליארד דולר. סכום ההזמנות שבוצעו ברבעון האחרון דרך פלטפורמות החברה (כולל אתר trivago) הסתכם ב-23.24 מיליארד דולר, עלייה של 6%.

בסיכום שנתי, החברה מדווחת על ההכנסות של 12.06 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 11.2 מיליארד דולר במהלך 2018 – עלייה של 8%. 

בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי (GAAP) של 76 מיליון דולר או 0.52 דולר למניה, גבוה מהנתון בתקופה המקבילה אשתקד שעמד על רווח של 17 מיליון דולר או 0.11 דולר למניה. הנתון המתואם הצביע על רווח של 1.16 דולר למניה, לעומת רווח של 1.18 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. 

החברה כאמור הודיעה כי היא לא תספק תחזית לשנה הקרובה, כאשר היא לא יודעת עדיין את השפעות המלאות נגיף הקורונה על שוק התיירות העולמי, שמציג ירידה חדה בעקבות החששות של התיירים.

למרות התוצאות החלשות והסיכון הגדול בתקופה הקרובה, חלק מהאנליסטים בוחרים דווקא לעלות את המלצתם למניה. דניאל קורנוס לדוגמא, שדרג את המלצתו מתשואה שוק ל"קניה", כאשר מחיר היעד של המניה עומד על 155 דולר, אפסייד של קרוב ל-25% ביחס למחיר הנוכחי של החברה. קורנוס טוען כי מאמין בהנהלה החדשה של החברה. 

נזכיר כי החברה הודיעה בתחילת דצמבר האחרון על עזיבתו של מנכ"ל החברה מארק אוקרסטרום ושל סמנכ"ל הכספים של החברה אלן פיקריל. בחברה ציינו כי הסיבה לעזיבה היא מחלוקת על האטרטגיה הנדרשת לחברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.