ריינהרד קלוז ל-Bizportal: "המנהיגים באירופה צריכים לטפל במשבר הזה לפני שיהיה מאוחר מדי - והשעון מתקתק"
"אנחנו רואים בעיקר את חצי הכוס המלאה ביחס למצבה הכלכלי של מדינת ישראל", אמר בראיון ל-Bizportal ריינהרד קלוז, הכלכלן הראשי של UBS למדינות המתפתחות באירופה, אפריקה והמזרח התיכון (EMEA).
לדבריו, "למרות שישראל מושפעת מהמשבר באירופה ומהאיומים הגיאופוליטיים באיזור, הרי שביחס למדינות אחרות באזור שאני מכסה, מצבה הכלכלי של ישראל נראה טוב וישראל צפויה להיות מושפעת מהמשבר הפיננסי פחות ממדינות אחרות. אני מבין ומסכים שהעניין האיראני בפרט והאיומים הגיאופוליטיים האחרים במזרח התיכון בכלל, הם סיכונים יחודיים איתם צריכים להתמודד המשקיעים הזרים בישראל, אבל מבחינה כלכלית טהורה אני עדיין חושב שישראל תושפע פחות מהטלטלה הכלכלית הנוכחית".
"הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר המתמשך ממקום של עוצמה ומצליחה לשמור על צמיחה מרשימה כבר מספר שנים, עם עודף בחשבון השוטף, עם מערכת בנקאית שנראית יציבה, עם שוק נדל"ן שלא קרס, אלא להיפך, הפגין עוצמה, ואני חושב שהמדיניות של הממשלה ושל בנק ישראל היא טובה מאוד והם מצליחים לנווט את ישראל ביציבות במהלך המשבר ההוכחה לכך היא הירידה של החוב ביחס לתוצר בישראל שירד לרמה של 74%, זה מצביע על עוצמה כלכלית מרשימה".
מה צריכה הממשלה לעשות לנוכח הגידול בגירעון? "אני מודע לאתגרים שעומדים בפני ישראל לקראת הכנת התקציב הבא. התוכנית המקורית של הממשלה היתה לגירעון של 2% מהתוצר ועכשיו הגירעון כבר מגיע לרמה של כ-3.5% מהתוצר, המצב הוא לא מעולה והעולם הוא לא מושלם. למרות שזה לא יהיה נעים, נראה שהממשלה הישראלית יכולה להתמודד עם האתגר הזה. במיוחד כשלצידה ניצב בנק ישראל שזוכה להערכה רבה בקרב המשקיעים בעולם. מהתרשמותי בביקור שערכתי בישראל בשבוע שעבר, הממשלה תצטרך לנקוט במספר צעדים על מנת למתן את הגידול בגירעון התקציבי. להערכתי הקיצוצים בתקציב יהיו מוגבלים ועיקר המאמץ יהיה בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה, כנראה על ידי העלאת מסים".
ריינהרד גם התייחס למצב הכלכלי בטורקיה שנחשבת לכלכלה מובילה באזורינו והשווה בינה לבין הכלכלה הישראלית. "הכלכלה בטורקיה צומחת בקצב המהיר ביותר מבין מדינות ה-EMEA והיא מאוד מעניינת, אבל טורקיה ניצבת בפני אתגרים גדולים מאוד ובראשם הגידול בגירעון בחשבון השוטף של המדינה שכבר מהווה כ-10% מסך התמ"ג של טורקיה. את הגירעון הזה טורקיה צריכה לנסות ולכסות באמצעות הזרמה של כספים של משקיעים זרים. המצב של טורקיה שונה מאוד ממצבה של ישראל, שנהנית מעודף בחשבון השוטף כבר תקופה ארוכה. כמובן שעל רקע המצב הכלכלי הנוכחי בעולם טורקיה תתקשה מאוד לגייס הון ממשקיעים זרים, ולכן בהשוואה בין טורקיה לישראל - מצבה הכלכלי של ישראל טוב בהרבה. נתון חשוב נוסף שמצביע על האתגרים הגדולים בהרבה איתם מתמודדת טורקיה זו האינפלציה שמגיעה שם ל-11% לעומת רמה של פחות מ-3% בישראל".
מה יעלה בגורלה של יוון ומה יהיו ההשלכות על כלכלת אירופה? "הקולגות שלי ב-UBS בצעו ניתוח שהמסקנה שלו היתה שהעלות של עזיבת יוון את הגוש האירו תהיה גדולה הרבה יותר מהעלות של הישארותה בגוש. לכן להערכתנו יוון תישאר בגוש האירו. כמובן שרואים שהבוחר היווני התעייף מכל צעדי הצנע שהוטלו על העם ולכן הסיכויים לעזיבתם את הגוש עלתה באופן משמעותי לאחר הבחירות. נראה שהבעיה היא בעיקר בעיה פוליטית ומנטלית כרגע - כשכל צד מתבצר בעמדתו. אבל לדעתי הרציונל הכלכלי יוביל לכך ששני הצדדים גם יוון וגם המנהיגות האירופית יעשו מאמצים ובסופו של דבר יוון כן תישאר בגוש זו הגישה הרשמית של UBS. אם זאת, אנחנו מכירים בכך שהסיכון לעזיבתה של יוון את הגוש עלה בצורה משמעותית".
לטפל מהר במשבר החמור
מה צריכה לעשות המנהיגות האירופית בראשותה של מרקל על מנת להתמודד עם המשבר ביוון ולמנוע גלישתו למדינות נוספות? "כאזרח גרמני אני חושב שמרקל צריכה להיות כנה ולהסביר לאירופים, במיוחד לעם הגרמני, שהצלתה של יוון תהיה יקרה מאוד בכל מקרה, אם היא תישאר או אם היא תעזוב את הגוש.
"לדעתי המנהיגות האירופית עדיין לא הסבירה את המצב הקשה באופן מלא ויש הרבה אנשים שעדיין חושבים שהמצב הוא או שעוזרים ליוון ומעבירים לה כסף, או שלא עוזרים לה בכלל - וזה פשוט לא נכון. הבעיה היא שליציאה של יוון מהגוש תהינה השלכות חמורות מאוד על מדינות נוספות בגוש והעלות של מהלך כזה תהיה גבוהה הרבה יותר. מנהיגי אירופה צריכים להבין ולטפל במצב החמור שנוצר מהר ככל האפשר - לפני שיהיה מאוחר מדי והשעון יתקתק חצות. הזמן הוא גורם חשוב ומשמעותי בטיפול במשבר".
"אנחנו נחשבים לפאסימיים יחסית בשוק ביחס לצמיחת התמ"ג בגוש האירו. כבר זמן מה שלדעתינו הכלכלה האירופית תתכווץ ב-0.4% השנה. ביחס לשנה הבאה אנו צופים לצמיחה של 1%, אבל זה תלוי באופן משמעותי בתוצאות שיהיו לטיפול במשבר. פורטוגל, ספרד, אירלנד ואיטליה יכולות להישאב למשבר חמור יותר אם המצב לא יטופל כראוי ויחזיר את אמון המשקיעים בשוק".
איפה ובמה להשקיע?
על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותשואות הנמוכות האם לדעתך כדאי להשקיע בשוק האג"ח? שוק האג"ח הממשלתיות כל כך יקר כרגע כך שההשקעה בו היא בעייתית, אבל יש בהחלט אגרות חוב קונצרניות של חברות טובות שיכולות להיות מעניינות להשקעה.
איזה השקעות שנחשבות לדפנסיביות לא היית בוחר כרגע? "על רקע הציפיות לעליית האינפלציה בשווקים, בעקבות הזרמות הנזילות המאסיביות של הבנקים המרכזיים, אנחנו חושבים שהשקעה בזהב או בנדל"ן עלולה להישחק בגלל האינפלציה".
בשוקי המניות, איפה הכי כדאי להיות כיום? "לדעתינו בשוק האקוויטי העדיפות כרגע היא להשקעה במדינות ה-BRIC, לדעתנו הסיכויים גוברים על הסיכויים לנוכח הירידות שכבר שנרשמו בשווקים האלו ולנוכח הצמיחה שנמשכת בסין, רוסיה, ברזיל והודו - זו הזדמנות טובה להשקעה שעשויה להניב תשואות יפות".
- 5.בנטוב 27/05/2012 20:44הגב לתגובה זונישאר להם הרבה זמן והם מבינים או ליחיות או לחדול ולחדול פירושו היתאבדות ואת זה הם לא רוצים ויעשו הכל להצליח ולהיתגבר על המשבר שאירופה שרויה בו זמן רב עכשיו לאחר הבחירות בצרפת נפל להם האסימון וחיבים לדבר ולשנות דברים
- 4.מאוחר כבר מאוד (ל"ת)גיל 27/05/2012 19:48הגב לתגובה זו
- 3.משבר באויר של אירופה (ל"ת)הקץ קרוב 27/05/2012 15:00הגב לתגובה זו
- 2.ברור שהכלכלה שלכם יותר טובה (ל"ת)טורקי 27/05/2012 14:59הגב לתגובה זו
- 1.הכי טוב להשקיע מתחת לבלטות (ל"ת)פנחס 27/05/2012 13:03הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אסיה בורסות (גרוק)מגמה מעורבת באסיה, יציבות בחוזים העתידיים
השווקים באסיה נסחרים במגמה מעורבת, כשבמרכז תשומת הלב ממשיכים לעמוד ההתאוששות במניות ה-AI, ההתקדמות במגעים לסיום ההשבתה הממשלתית בארה"ב; ברקע, הערכת פיץ' כי ההפוגה במלחמת הסחר בין בייג׳ין לוושינגטון מעניקה רק הקלה זמנית לסחר העולמי
המסחר באסיה מתנהל הבוקר במגמה מעורבת, כאשר השווקים ממשיכים לעכל את הראלי החד שנרשם ביומיים האחרונים סביב תחום הבינה המלאכותית ואת האופטימיות הנובעת מהתקדמות במגעים לסיום השבתת הממשל האמריקאי. ביפן ובדרום קוריאה נרשמה התאוששות קלה, בעוד סין והונג קונג נסוגו על רקע חשש מחולשה בצריכה המקומית והיעדר צעדי עידוד חדשים מצד בייג׳ין.
סוכנות הדירוג פיץ' התייחסה להסכם בין סין וארה"ב, ואמרה כי היא מעריכה שההפוגה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ,הכוללת הקפאה זמנית של מכסים לשנה, מעניקה הקלה זמנית בלבד לזרמי הסחר
ולפעילות הנמלים הסיניים. לפי הדוח, ההפוגה מאפשרת חזרה מסוימת לשגרה בלוגיסטיקה ובייצוא, אך אינה משנה את התמונה הרחבה שבה הסחר בין שתי המעצמות נותר שברירי וחשוף להתלקחות מחודשת. ברבעון השלישי של 2025 נרשם גידול של כ-6.5% ביצוא הכולל של סין, אך היצוא לארה"ב צנח
ביותר מ-27%, ומדד מחירי ההובלה הימית ירד בכ-50% לעומת השנה שעברה. בפיץ' מדגישים כי רק נמלים מגוונים בפעילותם יצליחו להתמודד טוב יותר עם התנודתיות, וכי הסיכון להאטה מחודשת במסחר העולמי נותר גבוה.
המסחר באסיה
ביפן,
מדד ניקיי 225 עלה ב-0.08% ומדד טופיקס הוסיף 0.52%, כאשר מניות הטכנולוגיה המשיכו לרכז עניין. סוני בלטה בזינוק של למעלה מ-6% לאחר דוחות חזקים והודעה על רכישה חוזרת של מניות בהיקף של כ-648 מיליון דולר. גם סופטבנק עלתה ב-3.6% ורנסאס אלקטרוניקס התחזקה בכ-4.3%,
בעוד אוריקס טיפסה קלות לאחר שהודיעה על הקמת קרן השקעות משותפת עם קרן העושר של קטאר (QIA) בהיקף של 2.5 מיליארד דולר להשקעה בחברות יפניות לקראת הפרטה או הנפקה.
בדרום קוריאה, מדד קוספי עלה ב-0.84% ומדד קוסדאק
הוסיף 1.4%, בהובלת מניות השבבים והבנקאות. סמסונג אלקטרוניקס עלתה בכ-5% ו-SK הייניקס הוסיפה 4.6%, בהמשך להתאוששות חדה שנרשמה אתמול בסקטור בעקבות דבריו של מנכ״ל אנבידיה על ביקוש חזק לשבבי Blackwell החדשים.
- הירידות באסיה ממשיכות גם היום; עליות בחוזים בוול סטריט
- נפילות באסיה: הניקיי יורד 3% אחרי הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסין, מדד שנחאי ירד ב-0.38% ומדד CSI 300 איבד 0.67%, כאשר המשקיעים הגיבו באיפוק לנתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע – עלייה של 0.2% במדד הצרכן, מעט מעל הצפי, אך רחוק מסימן ליציבות.
