31 ביולי 1974 - ונצואלה מלאימה את תעשיית הנפט

ב-31 ביולי 1974 נכנס לתוקף חוק מהפכני בוונצואלה, אשר קבע כי כל זכויות החיפוש וההפקה של נפט במדינה יועברו לידי הממשלה עד שנת 1983. זה היה רגע שיא במגמה גלובלית של מדינות עשירות בנפט, בעיקר בעולם המתפתח, להשיב לעצמן שליטה על המשאב המרכזי ביותר בכלכלה שלהן. ונצואלה, אחת היצואניות הגדולות בעולם, סימנה בכך מעבר חד ממודל של זכייניות זרות למודל של ריבונות כלכלית.

החוק נועד לא רק להגדיל את ההכנסות הציבוריות, אלא גם לחזק את יכולת  של המדינה להשפיע על מדיניות המחירים, על ההשקעות ועל הפיתוח המקומי. הצעד עורר תגובות מיידיות בשוקי האנרגיה - מחירי הנפט הגיבו בעלייה בשל התחזקות ארגון אופ"ק והחשש מהגבלות נוספות מצד יצרניות. מניות של חברות נפט בינלאומיות ספגו ירידות, והמשקיעים העבירו השקעות לאזורים בטוחים יותר. במקביל, נרשמה תנודתיות בשוקי ההון, והתגבר הוויכוח בין ממשלות למגזר העסקי על שליטה במשאבים. המהלך סימן שינוי גיאו-כלכלי עמוק, שבו משאבים טבעיים נתפסו לא רק כמקור הכנסה, אלא כנשק פוליטי-אסטרטגי.

31 ביולי 1932 - על רקע המשבר הכלכלי החריף, המפלגה הנאצית זוכה בבחירות בגרמניה

בבחירות שנערכו בגרמניה ב-31 ביולי 1932 זכתה המפלגה הנאצית (NSDAP), בראשות אדולף היטלר, במספר הקולות הגבוה ביותר - מעל 13 מיליון, שהקנו לה 230 מושבים בפרלמנט. העלייה הדרמטית בתמיכה לא נבעה רק מהאידיאולוגיה הלאומנית, אלא במידה רבה מהמצוקה הכלכלית העמוקה שבה הייתה שרויה רפובליקת ויימאר בעקבות השפל הגדול.

• השטרות הראשונים של מדינת ישראל מונפקים ומה קרה היום לפני 78 שנה
• ארה״ב שוקלת הקלה בסנקציות על ונצואלה בכדי להרחיב את היצע הנפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גרמניה סבלה מאבטלה חסרת תקדים - למעלה מ-6 מיליון איש – מקריסת בנקים, סגירת מפעלים וחוסר אמון במערכת הפוליטית. היטלר הצליח למצב את עצמו כמושיע כלכלי, תוך שהוא מבטיח משרות, השקעה ציבורית, תחייה תעשייתית וסדר חברתי חדש. הרטוריקה הכלכלית שימשה אבן יסוד בקמפיין, לצד התקפות על "הבנקאות היהודית" והסכמי ורסאי של סוף מלחמת העולם הראשונה שנחשבו להשפלה כלכלית.

למרות ניצחונה של המפלגה, לא הוקמה ממשלה בראשות היטלר באופן מיידי. הנשיא הינדנבורג מינה לתפקיד הקנצלר דווקא את פרנץ פון פאפן, פוליטיקאי שמרן מהמפלגה הקתולית, שעמד בראש ממשלת מיעוט לא יציבה. היטלר קיבל את התפקיד לידיו בתחילת 1933. 

31 ביולי 1912 - מילטון פרידמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, נולד

ב־31 ביולי 1912 נולד בניו יורק מילטון פרידמן, לימים אחד הכלכלנים החשובים והמשפיעים במאה ה-20. הוא גדל במשפחה מהגרת יהודית ענייה, אך צמח להיות אינטלקטואל מוביל שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1976. תרומתו הבולטת הייתה בתחום המוניטריזם - תיאוריה כלכלית שהציבה את כמות הכסף שבמחזור כגורם המרכזי בקביעת רמות מחירים, תעסוקה וצמיחה.

• האנליסט שמעריך שפלנטיר תעלה ב-30%
• פייזר הציגה רווח גבוה מהתחזיות ועולה קלות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

פרידמן היה מהמבקרים החריפים של מדיניות קיינסיאנית שהתבססה על גירויים פיסקליים ממשלתיים. תחת זאת, הוא טען שיש להגביל את מעורבות הממשלה בכלכלה ולהעדיף שוק חופשי, תחרות פתוחה ואת חירות הפרט. רעיונותיו השפיעו עמוקות על מדיניות כלכלית ברחבי העולם, במיוחד בתקופות של רפורמות ניאו-ליברליות - כמו זו של הנשיא רונלד רייגן בארצות הברית ושל ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר בבריטניה.

מעבר לתיאוריה, פרידמן גם פעל בזירה הציבורית - כתב ספרים רבי השפעה, הופיע בתקשורת והוביל קמפיינים למען ביטול גיוס חובה, חינוך באמצעות שוברים ומדיניות סמים פחות פלילית. השפעתו על השיח הכלכלי ניכרת עד היום, והוא ממשיך לעורר השראה וגם מחלוקת בקרב כלכלנים, קובעי מדיניות ופעילים חברתיים.