מילטון פרידמן
מילטון פרידמן
היום לפני...

היום שבו נולד אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם ומה קרה היום לפני 51 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדובר מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-31 ביולי

עמית בר | (1)

31 ביולי 1974 - ונצואלה מלאימה את תעשיית הנפט

ב-31 ביולי 1974 נכנס לתוקף חוק מהפכני בוונצואלה, אשר קבע כי כל זכויות החיפוש וההפקה של נפט במדינה יועברו לידי הממשלה עד שנת 1983. זה היה רגע שיא במגמה גלובלית של מדינות עשירות בנפט, בעיקר בעולם המתפתח, להשיב לעצמן שליטה על המשאב המרכזי ביותר בכלכלה שלהן. ונצואלה, אחת היצואניות הגדולות בעולם, סימנה בכך מעבר חד ממודל של זכייניות זרות למודל של ריבונות כלכלית.

החוק נועד לא רק להגדיל את ההכנסות הציבוריות, אלא גם לחזק את יכולת  של המדינה להשפיע על מדיניות המחירים, על ההשקעות ועל הפיתוח המקומי. הצעד עורר תגובות מיידיות בשוקי האנרגיה - מחירי הנפט הגיבו בעלייה בשל התחזקות ארגון אופ"ק והחשש מהגבלות נוספות מצד יצרניות. מניות של חברות נפט בינלאומיות ספגו ירידות, והמשקיעים העבירו השקעות לאזורים בטוחים יותר. במקביל, נרשמה תנודתיות בשוקי ההון, והתגבר הוויכוח בין ממשלות למגזר העסקי על שליטה במשאבים. המהלך סימן שינוי גיאו-כלכלי עמוק, שבו משאבים טבעיים נתפסו לא רק כמקור הכנסה, אלא כנשק פוליטי-אסטרטגי.


נפט
נפט - קרדיט: iStock


31 ביולי 1932 - על רקע המשבר הכלכלי החריף, המפלגה הנאצית זוכה בבחירות בגרמניה

בבחירות שנערכו בגרמניה ב-31 ביולי 1932 זכתה המפלגה הנאצית (NSDAP), בראשות אדולף היטלר, במספר הקולות הגבוה ביותר - מעל 13 מיליון, שהקנו לה 230 מושבים בפרלמנט. העלייה הדרמטית בתמיכה לא נבעה רק מהאידיאולוגיה הלאומנית, אלא במידה רבה מהמצוקה הכלכלית העמוקה שבה הייתה שרויה רפובליקת ויימאר בעקבות השפל הגדול.

גרמניה סבלה מאבטלה חסרת תקדים - למעלה מ-6 מיליון איש – מקריסת בנקים, סגירת מפעלים וחוסר אמון במערכת הפוליטית. היטלר הצליח למצב את עצמו כמושיע כלכלי, תוך שהוא מבטיח משרות, השקעה ציבורית, תחייה תעשייתית וסדר חברתי חדש. הרטוריקה הכלכלית שימשה אבן יסוד בקמפיין, לצד התקפות על "הבנקאות היהודית" והסכמי ורסאי של סוף מלחמת העולם הראשונה שנחשבו להשפלה כלכלית.

למרות ניצחונה של המפלגה, לא הוקמה ממשלה בראשות היטלר באופן מיידי. הנשיא הינדנבורג מינה לתפקיד הקנצלר דווקא את פרנץ פון פאפן, פוליטיקאי שמרן מהמפלגה הקתולית, שעמד בראש ממשלת מיעוט לא יציבה. היטלר קיבל את התפקיד לידיו בתחילת 1933. 


31 ביולי 1912 - מילטון פרידמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, נולד

ב־31 ביולי 1912 נולד בניו יורק מילטון פרידמן, לימים אחד הכלכלנים החשובים והמשפיעים במאה ה-20. הוא גדל במשפחה מהגרת יהודית ענייה, אך צמח להיות אינטלקטואל מוביל שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1976. תרומתו הבולטת הייתה בתחום המוניטריזם - תיאוריה כלכלית שהציבה את כמות הכסף שבמחזור כגורם המרכזי בקביעת רמות מחירים, תעסוקה וצמיחה.

קיראו עוד ב"גלובל"

פרידמן היה מהמבקרים החריפים של מדיניות קיינסיאנית שהתבססה על גירויים פיסקליים ממשלתיים. תחת זאת, הוא טען שיש להגביל את מעורבות הממשלה בכלכלה ולהעדיף שוק חופשי, תחרות פתוחה ואת חירות הפרט. רעיונותיו השפיעו עמוקות על מדיניות כלכלית ברחבי העולם, במיוחד בתקופות של רפורמות ניאו-ליברליות - כמו זו של הנשיא רונלד רייגן בארצות הברית ושל ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר בבריטניה.

מעבר לתיאוריה, פרידמן גם פעל בזירה הציבורית - כתב ספרים רבי השפעה, הופיע בתקשורת והוביל קמפיינים למען ביטול גיוס חובה, חינוך באמצעות שוברים ומדיניות סמים פחות פלילית. השפעתו על השיח הכלכלי ניכרת עד היום, והוא ממשיך לעורר השראה וגם מחלוקת בקרב כלכלנים, קובעי מדיניות ופעילים חברתיים.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השמדת הכלב הקתולי מלקק לאפיפיור והוותיקן מהליכוד שעשה את הסכם 77 הגרמני. סוכה בלאט פדופיל!! (ל"ת)
    ליטאי 31/07/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

אילוסטרציה של הקמת מרכז נתונים של מטאאילוסטרציה של הקמת מרכז נתונים של מטא

בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה

השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, מימון מתוחכם מחוץ למאזן, הטבות מס חריגות והשפעה עמוקה על קהילה כפרית: פרויקט Hyperion של מארק צוקרברג הפך לסמל של מרוץ הבינה המלאכותית, וגם של החשש מבועה פיננסית

רן קידר |

בצפון־מזרח לואיזיאנה, באזור כפרי שקט של שדות סויה, תירס וכותנה, מוקם בימים אלה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. מטא Meta Platforms -0.85%  , כשידוע היא חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, בונה שם את Hyperion, מרכז נתונים לבינה מלאכותית בהשקעה כוללת שמוערכת כיום בכ-30 מיליארד דולר. צוקרברג עצמו תיאר את המתקן ככזה ששטחו ישתווה לחלק משמעותי ממנהטן, וככוח המחשוב שיניע את הדור הבא של מודלי ה-AI של החברה, כחלק מהשאיפה לפתח “סופר־אינטליגנציה”.

מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"

עבור תושבי מחוז ריצ’לנד, אזור שבו כ־25% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני ושבו מעסיקים גדולים נטשו בעשור האחרון, מדובר בהזדמנות נדירה. הקרקע החקלאית, שערכה נשחק עם השנים, הפכה בן לילה ליעד אסטרטגי. עבודות העפר, הכלים הכבדים ואלפי העובדים שהגיעו לעבוד באתר יצרו תחושה של תנופה כלכלית. מטא מדווחת שכבר הוזרמו מעל 875 מיליון דולר לחברות מלואיזיאנה, הועסקו אלפי עובדי בנייה, והושקעו מאות מיליוני דולרים בתשתיות, כבישים, מים, בתי ספר ושימור אתרים מקומיים.

אלא שמתחת לנרטיב של "ה-AI מגיע לעיירה קטנה" מסתתר סיפור מורכב בהרבה, כזה שמשלב חדשנות טכנולוגית עם הנדסה פיננסית מתוחכמת, ועם שאלות כבדות משקל על קיימות כלכלית, חלוקת סיכונים וכמובן, השאלה ה-"נצחית" על בועת ה-AI.


         טראמפ מחזיק השוואה של גודלו של פרויקט Hyperion למנהטן. קרדיט: רשתות חברתיות

מימון מחוץ למאזן והדלק לחששות מבועה

אחד ההיבטים החריגים ביותר בפרויקט היפריון אינו טכנולוגי אלא פיננסי. בניגוד למה שניתן היה לצפות, מטא אינה מממנת את רוב הבנייה ישירות. לשם כך גויסה Blue Owl Capital, קרן אשראי פרטית גדולה, שמחזיקה בכ־80% מהבעלות על מרכז הנתונים, בעוד מטא מחזיקה בכ-20% בלבד. עיקר המימון מגיע דרך גוף ייעודי בשם Beignet Investor LLC, שגייס כ-27 מיליארד דולר באג”ח ממשקיעים בוול סטריט.