
הכאוס במזרח התיכון מחזיר את ונצואלה למרכז שוק הנפט
לאחר מעצר הנשיא מדורו והקלה במדיניות האנרגיה, המדינה מנסה לפתוח מחדש את תעשיית הנפט להשקעות בינלאומיות - אך חולשת המוסדות, המאבקים הפוליטיים וחוב של יותר מ־130 מיליארד דולר ממשיכים להרתיע משקיעים
הסיכונים הגוברים במזרח התיכון מחזירים לשיח האנרגיה העולמי שחקן שנדחק לשוליים בשנים האחרונות: ונצואלה. ככל שהמתיחות באזור המפרץ הפרסי מחריפה והחשש לשיבושים באספקת הנפט עולה, כך גוברת ההתעניינות במדינה הדרום־אמריקאית שמחזיקה באחת מעתודות הנפט הגדולות בעולם.
בעיני חלק מאנליסטי האנרגיה, כל עלייה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית במזרח התיכון משנה את האיזון בשוק. כאשר שווקים חוששים מהיצע, גם מדינות עם סיכונים פוליטיים גבוהים עשויות להפוך לאטרקטיביות יותר מבחינת אספקה פוטנציאלית. נקודת המפנה האחרונה בוונצואלה התרחשה בתחילת ינואר, לאחר שכוחות אמריקאיים עצרו את הנשיא ניקולס מדורו. האירוע פתח פרק פוליטי חדש במדינה שסבלה בשנים האחרונות ממשבר כלכלי עמוק, סנקציות בינלאומיות וקריסה בתעשיית הנפט.
מאז, הנהגת המדינה הזמנית בראשות סגנית הנשיא דלסי רודריגס מנסה לייצב את המערכת הכלכלית. אחד המהלכים המרכזיים היה שינוי חוק הנפט והגז, כך שמבנה השליטה הממשלתית הישירה בתעשיית הנפט מוחלף במודל הקרוב יותר להסכמי חלוקת תפוקה ותמלוגים המקובלים בענף. במקביל הוכרז על חוק חנינה רחב שהוביל לשחרור אלפי אסירים פוליטיים. הצעד נתפס בעיני גורמים באופוזיציה ובקהילה הבינלאומית כאיתות ראשון לניסיון לפתוח מחדש את הזירה הפוליטית לאחר שנים של דיכוי ומאבקים בין השלטון למתנגדיו.
מצב הרוח הציבורי
השינויים הפוליטיים משפיעים גם על מצב הרוח הציבורי במדינה. לפי גורמים באופוזיציה לשעבר, האווירה הציבורית שנשלטה עד לאחרונה בפסימיות עמוקה החלה להשתנות, ובקרב רבים מורגשת זהירות לצד ציפייה לשינוי.
- ונצואלה מחדשת משלוחי נפט לישראל לאחר הפסקה של כארבע שנים
- לא רק נפט: מה באמת מחפש טראמפ בוונצואלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתעשיית האנרגיה מתמקדים בעיקר בפוטנציאל להגדלת התפוקה. כיום מפיקה ונצואלה כ־1 מיליון חביות נפט ביום בלבד - רמה נמוכה בהרבה מזו שאפיינה אותה בעבר. לפי הערכות, ניתן להעלות את התפוקה לכ־1.5 מיליון חביות ביום בטווח הנראה לעין, בעיקר אם חברות בינלאומיות שכבר פעילות במדינה ירחיבו את פעילותן. בין החברות הללו נמצאות שברון האמריקאית, אני האיטלקית ורפסול הספרדית, שהמשיכו לפעול בוונצואלה גם בתקופות של סנקציות ומתח פוליטי. עבורן, כל שינוי רגולטורי עשוי לפתוח מחדש אפשרויות השקעה והרחבת הפקה.
עם זאת, הדרך לחזרה לרמות הייצור של סוף שנות ה־90 עדיין רחוקה. באותה תקופה הפיקה ונצואלה כ־3.5 מיליון חביות ביום, לפני עלייתו של הוגו צ’אבס לשלטון ותחילת מהלכי הלאמה רחבי היקף בתעשיית הנפט.
הבעיה: מוסדות המדינה
כלכלנים ואנליסטים מצביעים על כך שהבעיה איננה רק בתשתיות הנפט אלא גם במוסדות המדינה. חולשת מערכת המשפט, אי־ודאות רגולטורית והיעדר מנגנוני אכיפה יציבים נתפסים כחסמים מרכזיים להשקעות גדולות. גם הזירה הפוליטית עצמה רחוקה מלהיות יציבה. לצד רודריגס, הנתפסת על ידי חלק מהמשקיעים כדמות פרגמטית יחסית, פועל שר הפנים והמשפטים דיוסדאדו קביו, שנמצא תחת כתב אישום בארה״ב בגין מעורבות בסחר בקוקאין וקשר לנרקו־טרוריזם.
- הסכם בין ריט 1 ואנלייט להקמת מתקני אגירת אנרגיה
- עוד 3 ספינות נפגעו במפרץ הפרסי; איראן מזהירה: הנפט יגיע ל-200 דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציוץ אחד - והנפט קרס: הבית הלבן מבהיר שהצי האמריקאי לא ליווה...
אל המערכת הפוליטית עשויה להצטרף בקרוב גם מנהיגת האופוזיציה מריה קורינה מצ’אדו, שהודיעה כי בכוונתה לשוב למדינה בתקופה הקרובה ולהשתתף בתהליך מעבר לשלטון דמוקרטי. במקביל, שאלות משמעותיות עדיין מרחפות מעל עתיד הכלכלה ובראשן השליטה בהכנסות הנפט והטיפול בחוב החיצוני של ונצואלה, שמוערך ביותר מ־130 מיליארד דולר. עבור משקיעים רבים, פתרון לסוגיות אלו יהיה תנאי מוקדם להשקעות משמעותיות במדינה.