אסיה מסחר
צילום: Getty images Israel

מגמה מעורבת באסיה - ממתינים לפרטים על הסכמי הסחר

המגמה במסחר באסיה מעורבת על רקע ההמתנה להסכמי הסחר של טראמפ, כאשר עד כה נחתם רק הסכם אחד עם ויאטנם והדד ליין מתקרב; תקציב העתק שאושר בארה"ב מעורר חששות לגירעון

תמיר חכמוף | (1)

המשקיעים באסיה שומרים פאסיביות מתוחה לקראת פרסום פרטים חשובים אודות הסכמי הסחר שמובילה ארה"ב, בפרט לקראת תאריך היעד הבא להעלאת המכסים על ידי הנשיא טראמפ.

עד כה, ארה"ב הגיעה להסכם סחר רק עם מדינה אחת במזרח, ויאטנם. במסגרת ההסכם חתומה הורדה של מכס ל‑20% על סחורות וייטנאמיות, לעומת 46% בהצעה המקורית, ואילו על סחורות שעברו טרנס‑שיפמנט (עברו דרך ויאטנם ממדינות שלישיות) יוטל מכס של 40%. מדובר בהסכם ראשון מסוגו לאומה אסייתית תחת ממשל טראמפ, שמטרתו לצמצם מסלולי עקיפה מסין ולחזק את מעמדה של ויאטנם בין שותפות סחר אסטרטגיות .

באוסטרליה, מדד האסקס 200 (ASX 200) עולה קלות ב-0.03% לרמה של 8,598 נקודות. ביפן, הניקיי מוסיף 0.09% לרמה של 39,822 נקודות. גם בהודו, מדד הניפטי 50 מתקדם ב-0.06% ל-25,421 נקודות. לעומת זאת, מדד ההאנג סנג בהונג קונג מאבד 0.29% ונסחר סביב 23,999 נקודות. בסין, מדד שנחאי רושם עלייה נאה של 0.76% ל-3,487 נקודות.


אירועי מאקרו מרכזיים:
ביפן דווח כי הוצאות משקי הבית זינקו ב-4.7% במאי לעומת השנה שעברה, הרבה מעל תחזיות הכלכלנים, לרמה הגבוהה מאז אוגוסט 2022, מה שעשוי להשפיע על החלטות הריבית של הבנק המרכזי בהמשך.

בוייטנאם, הדונג נחלש עוד מול הדולר לשפל חדש של 26,200 לדולר, בזמן שהבורסה המקומית נותרה ללא שינוי לאחר ירידות חזקות אתמול.

בוושינגטון אושר אתמול בבית הנבחרים התקציב הגדול של טראמפ, שנושא את הכינוי "One Big Beautiful Bill", חבילה תקציבית עצומה שצפויה להוסיף כ-3.3 טריליון דולר לגירעון האמריקאי בעשור הקרוב. ההצעה עברה ברוב דחוק בבית הנבחרים אחרי שעברה מוקדם יותר גם בסנאט, וצפויה לקבל את חתימת הנשיא טראמפ כבר במהלך חג העצמאות. התקציב כולל בין היתר קיצוצים משמעותיים ברשתות הביטחון החברתי, הקלות מס רחבות והפחתת הטבות לאנרגיות מתחדשות, לצד תוספות תקציביות לביטחון ולמנגנוני האכיפה על הגירה, ומעורר דיון ער בשווקים על ההשלכות ארוכות הטווח לכלכלה האמריקאית ולשותפות הסחר שלה.


חברות במוקד:
עליבאבא הסינית Alibaba 0.56%  הודיעה שתגייס כ-1.53 מיליארד דולר באג"ח להמרה כדי לממן את הרחבת הענן והמסחר שלה, אחרי שהשבוע כבר הכריזה על מרכזי דאטה חדשים בפיליפינים ובמלזיה ועל תוכנית סובסידיות בהיקף של כ-6.4 מיליארד דולר.


וול סטריט:
השווקים בארה"ב סיימו אתמול מוקדם לרגל יום העצמאות האמריקאי, כאשר שלושת המדדים העיקריים ממשיכים להיסחר בשיא. הנאסד״ק עלה ב-1%, בעוד הדאו וה-S&P עלו ב-0.8%. העליות הגיעו בעקבות נתוני התעסוקה שהעידו על כלכלה חזקה - תוספת משרות של 147 אלף מעל הציפיות ל-115 אלף עובדים. שיעור האבטלה עומד על 4.1%. מצד אחד אלו חדשות טובות כי מדובר בכלכלה חזקה. מצד שני, זה מרחיק את הפחתת הריבית.  

קיראו עוד ב"גלובל"

היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט אך ישנו מסחר בחוזים העתידיים, שיורדים עד 0.3%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לפי החוזים ביום שני מחכה לאחר יום העצמאות השחור (ל"ת)
    אנונימי 04/07/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.