חשמל ארהב
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

מי משלם על הדאטה סנטרים? 9.4 מיליארד דולר יתגלגלו לצרכנים בארה"ב

לצד השקעות הענק של חברות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית, דו"ח חדש חושף שהעלייה בביקוש לחשמל מתגלגלת גם לצרכנים הפרטיים ברשת; האם הצרכן האמריקאי מסבסד את מיקרוסופט, גוגל, אמזון והאחרות?

רוי שיינמן |

המשך ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית מחייב אותן להמשיך ולהקים מרכזי נתונים ענקיים, מה שמגביר את הביקושים לחשמל בארה"ב. למעשה, התחזיות בתעשייה מדברות על כך שעד 2030 יחול גידול של בין 50%-200% בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה"ב, ולפי דו"ח של הרגולטור העצמאי של רשת החשמל בארה"ב, Monitoring Analytics, הגידול בביקושים מביא לעלייה כללית בתעריפי החשמל ברשת PJM, עלייה שמתגלגלת גם לצרכנים הרגילים.


לפי הדו"ח, תוספת הביקוש לחשמל מצד דאטה סנטרים בלבד גרמה לעלייה של 9.4 מיליארד דולר בעלויות רשת החשמל PJM, שמשרתת אזורים נרחבים ממדינת אילינוי ועד וושינגטון הבירה. המשמעות היא שחשבונות החשמל יעלו כבר מהחודש, והעלויות הגבוהות יישארו לפחות כשנה. על פי הדו"ח, העלות לרכישת קיבולת חשמל ברשת PJM הגיעה לשיא של 14.7 מיליארד דולר - כמעט פי שלושה מהערכה של כ-5 מיליארד דולר שהייתה מתקבלת אילולא הזינוק החד בצריכת החשמל מצד דאטה סנטרים.


האם הציבור מסבסד את ענקיות הטכנולוגיה?

ב-Monitoring Analytics טוענים בפירוש שהמצב הנוכחי לא נובע מעלייה טבעית בביקוש לחשמל מצד האוכלוסייה או העסקים, אלא מהקמה של דאטה סנטרים, תשתיות שלרוב משויכות לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. בפועל, הציבור הרחב, דרך חשבון החשמל שלו, מסבסד את עלויות החשמל של החברות מהגדולות והרווחיות ביותר בעולם. לפי דו"ח של Synapse Energy Economics שפורסם בחודש שעבר, החל מיוני 2025, לקוחות באזור וושינגטון צפויים לראות עלייה של כ-10 דולר בחשבון החשמל החודשי שלהם, כתוצאה מההתייקרות. במדינות אחרות, כמו ניו ג'רזי, ההשפעה עשויה להיות גבוהה יותר. הוועדה הציבורית לשירותים בניו ג'רזי דיווחה כי לקוחות צפויים לראות עלייה של עד 20% בחשבונות החשמל שלהם, המהווה תוספת של כ-20 דולר לחודש בממוצע.


"התנאים בשוק הם לא תוצאה של גידול אורגני בביקושים", נכתב בדו"ח, "הם נובעים כמעט לחלוטין מתוספות גדולות בביקוש מצד דאטה סנטרים - גם בתקופה האחרונה וגם מהגידול הצפוי בעתיד. "וירג'יניה ומרילנד, שנמצאות בלב אזור הפעילות של ענקיות הענן, חוו את הזינוק החד ביותר במחירים".


רשת החשמל PJM מעריכה שצריכת השיא בקיץ עשויה לזנק בכ-70 ג'יגה וואט, ולהגיע לרמה של 220 ג'יגה וואט בתוך 15 שנה - עלייה של 32% לעומת שיא הצריכה ההיסטורי שנרשם בקיץ 2006. מדובר בנתון שעולה אף על כלל כושר הייצור הנוכחי של המערכת, העומד על 183 ג'יגא וואט. "הביקוש וההיצע גרמו לעלייה במחירים - כפי שצפינו מראש", אמר ג'פרי שילדס, דובר PJM, בתגובה לממצאי הדו"ח.


אפילו גוגל מודה: "אנחנו מטילים עלויות משמעותיות על המערכת"

הכנס של ועדת האנרגיה הפדרלית (FERC), שנפתח היום, יעסוק בשאלה האם שוקי החשמל המופרטים של ארה"ב עדיין מתאימים לעידן שבו השקעות ענק, אנרגיה מתחדשת והצרכים של חברות הטכנולוגיה חדשים מתנגשים.


בכנס השנתי של PJM שנערך לאחרונה בוירג'יניה, עובדים בכירים בגוגל הודו בפה מלא שהציבור סופג חלק מהעלויות. "במשך שנים נהנינו ממצב של עודף היצע בשוק החשמל", אמר בריאן ג'ורג', האחראי על מדיניות שוק האנרגיה בגוגל. "כעת אנחנו מטילים על הציבור עלויות משמעותיות".

קיראו עוד ב"גלובל"


מאיפה יגיע החשמל?

ארה"ב בונה בעיקר על אנרגיה נקיה כזו שתעזור להגדיל את יכולת ייצור החשמל במדינה, הן אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיית רוח או אנרגיה סולארית, והן אנרגיה גרעינית. 


עם זאת, לאחרונה ממשל טראמפ דווקא יצא במהלך שמאיים על המשך ההתרחבות של הפרויקטים המתחדשים בארה"ב - לפני כשבועיים פורסם כי הקונגרס העביר תיקונים ל-IRA (Inflation Reduction Act) שצפויים לבטל הטבות מס לפרויקטים שלא יחלו בנייה תוך 60 יום מאישור החוק החדש, או שלא יופעלו עד 2028. מדובר בהטבות שיכולות להגיע במקרים מסוימים גם ל-50% מסך ההשקעה בפרויקט, ולמרות שהתיקונים עוד צריכים לעבור בסנאט, מניות האנרגיה מתחדשת צללו באותו יום, בינהן גם ישראליות כמו דוראל אנרגיה, אנרג'יקס, אנלייט וגם סולאראדג' - כשחלק מהתיקונים עלולים לפגוע גם בשוק הסולארי הביתי. מאז עם זאת הסנטימנט סביב המניות המתחדשות מעט השתפר, כשהצפי הוא שהתיקונים שיעברו בקונגרס לא יעברו בסנאט, או לכל הפחות יעברו תיקונים שימתנו את הפגיעה בחברות. המניות הסולאריות חוזרות? הסיכויים והסיכונים בהשקעה בתחום.


את תחום האנרגיה הגרעינית מנגד טראמפ דווקא מחזק - הנשיא צפוי לחתום על צווים שיאיצו את הפיתוח והבנייה של מתקני אנרגיה גרעיניים, במטרה לטפל במחסור האנרגיה של ארה"ב ולצמצם את התלות שלה ברוסיה ובסין בכל הנוגע לאורניום מועשר. כתוצאה מכך, המניות בתחום זינקו, כשבין הבולטות היו המניות של  Oklo -0.65%  , כשגם Cameco Corp 2.71%  , NuScale Power -1.11%  ו-Constellation Energy Group Inc זינקו ביום הדיווח. המניות קיבלו דחיפה נוספת אתמול, אחרי שקונסטליישן דיווחה על עסקת ענק עם מטא במסגרתה תמכור לה חשמל מהתחנה באילינוי לתקופה של 20 שנה החל מ-2027.


גם בבלאקרוק הביעו אופטימיות לגבי המניות הגרעיניות: "הביקוש לכל סוגי האנרגיה, כולל אנרגיה גרעינית, צפוי להמשיך לעלות בשל הצרכים של הבינה המלאכותית ושל יעדי הביטחון הלאומי", כתבו בבלאקרוק. "עם זאת, לאור הזמן הארוך שנדרש להקמת תחנות כוח גרעיניות, אנחנו סבורים שגז טבעי ואנרגיה מתחדשת ייהנו מהביקוש כבר בטווח הקרוב", ציינו האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.