אנרגיה סולארית
צילום: Zbynek Burival

המניות הסולאריות חוזרות? הסיכויים והסיכונים בהשקעה בתחום

המניות הסולאריות ירדו במשך מעל שבוע אחרי שהקונגרס העביר תיקונים ל-IRA שמאיימים לבטל חלק נרחב מהטבות המס לפרויקטים חדשים; עם זאת, היום המניות עולות, וחלק מהאנליסטים מאמינים שהסיכונים כבר מגולמים במחיר

רוי שיינמן | (2)

אחרי מספר ימים של ירידות, מניות האנרגיה הסולארית קופצות היום במסחר - חברות כמו Enphase Energy 1.66%  , SolarEdge 4.97%  , ו-Sunrun 5.2%   קופצות, ואליהן מצטרפת גם First Solar Inc. 5.42%   שנהנית מתמיכה של מספר אנליסטים. מאחורי הריצה המחודשת עומדת התקווה לתיקוני חקיקה חיוביים שיגיעו מהסנאט, ואולי גם הבנה מצד המשקיעים שהתמחורים הנוכחיים כבר מגלמים את הסיכונים.


First Solar למשל קיבלה העלאת מחיר יעד מ-Mizuho מ-251 ל-275 דולר, אפסייד גדול של כ-77%, עם המלצת Outperform. גם בנקים נוספים כמו RBC, Wolfe ו-Baird המליצו על המניה, למרות הירידות בשבוע האחרון. השיח בשוק ממוקד בעיקר ביכולת של החברה לספק ציוד מתוצרת ארה"ב - דבר שהופך לקריטי יותר ויותר על רקע מדיניות המכסים של ממשל טראמפ.


בלאקרוק לא מודאגים: "יש הזדמנות במניות הסולאריות"

גם ענקית ההשקעות בלאקרוק מצטרפת לקולות האופטימיים, כשבדוח שהפיצה לאחרונה כתבה כי "הגורמים שהובילו לירידות החדות בשבועות האחרונים כבר מגולמים במחירים. כיום מדובר בשוויים אטרקטיביים לחברות שמציגות פוטנציאל צמיחה מובהק". לטענת בלאקרוק, הביקוש לאנרגיה, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, רק ילך ויגדל, והאנרגיה הסולארית צפויה ליהנות מהצמיחה הזאת כבר בשנים הקרובות.


עוד מציינים בבלאקרוק כי הצורך הגובר בחשמל מצד מרכזי הנתונים בארה"ב צפוי להקפיץ את הביקוש ב-50% עד 200% עד שנת 2030, וכי לאור קצב ההקמה המהיר יחסית, פתרונות סולארים צפויים לספק מענה בטווח הקצר עד בינוני. המשמעות היא שהמניות בתחום עלולות להמשיך ולהתאושש - בעיקר אם הסנאט לא יאשר את תיקוני החקיקה השנויים במחלוקת שאושרו בבית הנבחרים.


הסיכונים עדיין כאן: טראמפ משנה כיוון ומטלטל את התחום

רפורמת המס שמקדם ממשל טראמפ כוללת ביטול רחב של הטבות המס הסולאריות לפרויקטים שלא יתחילו בנייה תוך 60 יום מאישור החוק - או שלא יופעלו עד סוף 2028. לפי ג'פריס, מדובר באחת הגרסאות המגבילות ביותר שנראו אי פעם ל-IRA (Inflation Reduction Act). בבנק ההשקעות ציינו כי היא עלולה לשבש את כל התכנון הפיננסי של יזמים ולגרום לקיפאון זמני בהשקעות חדשות.


גם סולאראדג' הישראלית נפלה בעקבות ההצעות, שנוגעות גם לתחום הסולארי הביתי. לפי Citi, מדובר בחברה עם חוסן פיננסי, אך עם אתגרים מבניים. מצד אחד, אנליסטים כמו ב-GLJ Research העלו את מחיר היעד שלהם, אך מצד שני נותרו עם מחיר יעד שנמוך ב-40% מהמחיר בשוק, 6.9 דולר והמלצת מכירה תוך שהם מביעים דאגה מהמודל העסקי לטווח הארוך.


גם Sunrun, שעדיין מציגה ירידה של 11% מתחילת השנה, נהנתה לאחרונה משדרוג בדירוג האנליסטים של GLJ Research. הסיבה: הצפי לתיקונים החיוביים בסנאט לגרסת החוק שעברה בקונגרס. עם זאת, הדו"חות של החברה חושפים מינוף גדול, ירידה בפעילות, ותלות משמעותית בהטבות מס. UBS, למשל, העריכה את מחיר היעד שלה ב-12 דולר, אפסייד של 50%, אך Jefferies ו-BMO הפחיתו אותו ל-6 ול-4 דולר בהתאמה, מחירים שנמוכים ב-25% וב-50% מהמחיר בשוק, עקב החשש מהסרה הדרגתית של ההטבות.

קיראו עוד ב"גלובל"


מהצד השני, בנקים כמו גולדמן זאקס ו-JP Morgan שומרים על תחזית חיובית ל-Sunrun, מצביעים על שיפור פוטנציאלי בתזרים המזומנים ונותנים דגש לאסטרטגיה הטכנולוגית של החברה. לדבריהם, למרות התנודתיות, Sunrun יכולה להפתיע לטובה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה לגבי דוראל (ל"ת)
    אנונימי 03/06/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
  • יריב 04/06/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    יש זולות ממנה.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.