סין מניותהחוזים בארה״ב נסחרים סביב האפס - ראסל 2,000 עולה 0.4%
היום יכנסו לתוקף המכסים הכפולים על פלדה ואלומיניום, אך נראה שהשווקים באסיה פיתחו חוסן נגד כותרות שעושה טראמפ, בניגוד לוול סטריט
החוזים הארה״ב נסחרים ביציבות סביב האפס כבר משעות הבוקר. מדד המניות הבינוניות-קטנות ראסל 2,000 עולה 0.4%. מדדי המניות באסיה עולים במתינות, והדולר המשיך לדשדש סמוך לשפל של שישה שבועות, כאשר המשקיעים נערכים להעלאת מכסים אמריקאית על פלדה ואלומיניום — פרק נוסף במלחמת הסחר שמטלטלת את השווקים לאורך השנה.
החוזים בוול סטריט נסחרים סביב האפס, כאשר הנאסד״ק יורד בכ-0.1%. מניות קוריאה הדרומית והוון הקוריאני זינקו, לאחר ניצחונו של לי ג’אה-מיאנג, מועמד ליברלי לנשיאות, שעורר תקוות לתמריצים כלכליים מהירים, רפורמות בשוק והפחתת אי-ודאות מדינית. מדד הבנצ’מרק הקוריאני KOSPI זינק ביותר מ־2% לרמתו הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2024, מה שתרם לעלייה של 0.6% במדד הרחב של מניות אסיה־פסיפיק (MSCI, למעט יפן).
מדד ניקיי 225 היפני עלה ב־0.8%, בעוד שהמדדים בטאיוואן זינקו ב־1.6%, בהמשך לעלייה חדה של מניות טכנולוגיה בארה״ב בהובלת ענקית הבינה המלאכותית אנבידיה.
נתונים שפורסמו ביום רביעי הראו עלייה במספר המשרות הפתוחות בארה״ב באפריל, אך גם גידול בפיטורים — מה שמעיד על שוק עבודה מתקרר, על רקע פגיעת המכסים בתחזיות הצמיחה. תשומת הלב של המשקיעים מופנית כעת לשיחה אפשרית בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ למנהיג סין שי ג’ינפינג, שצפויה להתקיים בהמשך השבוע, על רקע מתיחות גוברת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
- מגמה מעורבת באסיה, יציבות בחוזים על וול סטריט
- השווקים באסיה במרחק נגיעה משיא היסטורי: המשקיעים בטוחים שהפד יוריד ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שישי האשים טראמפ את סין בהפרת הסכם בז’נבה בנוגע לצמצום מכסים והגבלות סחר. ממשלת סין דחתה את ההאשמות והבהירה כי תגן על האינטרסים שלה. המניות בסין כמעט לא השתנו עם עלייה קלה של 0.09% במדד הדגל.
מדד האנג סנג של הונג קונג עלה ב־0.27%. למרות שהשווקים אולי פיתחו עמידות לכותרות על הסחר, שיחת טראמפ-שי ג׳ינפינג עדיין תופסת מקום מרכזי. הסכם כולל נראה לא סביר, אך כל הסלמה עלולה לעורר גל חדש של בריחה מסיכון. גם קצב ההתקדמות במשא ומתן המסחרי נמצא במוקד, במיוחד לאור מועד היעד היום שבו אמורות מדינות להגיש הצעות להסכמים שיאפשרו להן להימנע ממכסי “יום השחרור” של טראמפ, שצפויים להיכנס לתוקף בעוד כחמישה שבועות. בנוסף,טראמפ חתם על צו נשיאותי שמעלה את המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום מ־25% ל־50%, החל מהיום — מהלך מפתיע שהוכרז רק בשבוע שעבר.
המדיניות התנודתית של טראמפ בנוגע למכסים הובילה משקיעים רבים להימלט מנכסים אמריקאיים ולחפש מקלטים בטוחים, בהם זהב ומטבעות אחרים, בשל חשש מהשפעות הסחר על הכלכלה העולמית. ה־OECD עדכן כלפי מטה את תחזיותיו לצמיחה הגלובלית: מ־3.3% ב־2024 ל־2.9% בשנים 2025–2026, בעיקר בשל השפעות מלחמת הסחר של הממשל האמריקאי.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
הדולר יורד ב־0.17% מול הין היפני לרמה של 143.72, וב־0.1% מול הפרנק השווייצרי ל־0.8227. היורו התחזק ב־0.15% לרמה של 1.1388 דולר. מדד הדולר (המודד את ערך הדולר מול שישה מטבעות עיקריים) עמד על 99.11 — לא רחוק מהשפל של 98.58 שנרשם ביום שני. המדד איבד 8.5% מערכו מאז תחילת השנה.
מחירי הנפט ירדו קלות, עקב עודף היצע בעקבות עלייה בתפוקת מדינות OPEC+ וחששות מהאטה כלכלית על רקע מתיחות הסחר. חוזי ברנט ירדו ב־0.06% לרמה של 65.59 דולר לחבית, בעוד שחוזי WTI האמריקאי נסחרו בירידה של 0.09% לרמה של 63.35 דולר לחבית. הזהב עלה ב־0.5% ל־3,369.59 דולר לאונקיה — עלייה שנתית מרשימה של 28%, הנובעת מהביקוש הגובר לנכסי מקלט בטוח.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
