סטארבקס ברבעון מאתגר: ההכנסות עלו, הרווח נשחק; המניה נופלת ב-6.5%
הכנסות הרשת צמחו ל-8.8 מיליארד דולר ברבעון השני, אך ירידה חדה ברווחיות ובמכירות בארה"ב מאותתת שהאסטרטגיה החדשה עדיין לא הניבה תפנית מלאה; החברה דיווחה על רווח של 0.41 דולר למניה כאשר הצפי עמד על 0.48 דולר
ענקית הקפה סטארבקס Starbucks Corp -2.54% פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2025 והציגה עלייה של 2% בהכנסות המאוחדות, שהסתכמו ב-8.8 מיליארד דולר. אולם מאחורי המספרים עומדת תמונה מעורבת: שיעורי הרווחיות נשחקו,
המכירות בחנויות זהות בארה"ב ירדו, והרווח למניה צנח בחדות. החברה ממשיכה ליישם את תוכנית "Back to Starbucks" שמטרתה להחזיר אותה למסלול צמיחה, אך לפי הדוחות, הדרך לשם עוד ארוכה.
למרות הצמיחה הכללית בהכנסות, סטארבקס רשמה ירידה של 1%
במכירות בחנויות זהות ברחבי העולם. בארה"ב לבדה, הירידה עמדה על 2%, בעיקר בשל ירידה חדה במספר העסקאות, 4% פחות לעומת הרבעון המקביל. העלייה בהזמנה הממוצעת (3%) לא הצליחה לקזז את הפגיעה. בצפון אמריקה כולה נרשמה מגמה דומה. בשווקים הבינלאומיים התמונה הייתה מעט חיובית
יותר: באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית נרשמה עלייה של 2% במכירות זהות, בעיקר בזכות עלייה במספר העסקאות. בסין, אחד מהשווקים המשמעותיים של סטארבקס, הנתונים נותרו ללא שינוי, כאשר העלייה במספר העסקאות התקזזה בירידה בגובה ההזמנה הממוצעת.
החברה
פתחה במהלך הרבעון 213 סניפים חדשים, והגיעה ל-40,789 סניפים ברחבי העולם, מתוכם 61% ממוקמים בארה"ב ובסין. למרות ההתרחבות הגלובלית, שיעור הרווח התפעולי לפי GAAP ירד משמעותית ל-6.9%, בעיקר בשל עלויות עבודה גבוהות ועלויות ארגון מחדש של מערך התמיכה הגלובלי. הרווח
למניה ירד ב-15% ל-0.41 דולר לפי Non-GAAP, כאשר צפי האנליסטים עמד על 0.48 דולר למניה.
האסטרטגיה החדשה מייצרת בסיס - אך עדיין לא שינוי מגמה
תוכנית "Back to Starbucks", שהחלה לפעול השנה, שמה לה למטרה לייעל את
פעילות הרשת, לחזק את הקשר עם הצרכנים ולהשיב את החברה למסלול רווחיות יציב. חלק מההשקעות במסגרת התוכנית כללו תגבור כוח האדם, פישוט תהליכים ארגוניים והטמעת כלים חדשניים להאצת קבלת החלטות תפעוליות.
- הרווח הנקי של סטארבקס נחתך בחצי - למה המניה עולה?
- כ-7,600 סניפי סטארבקס בסין יוצעו תמורת כ-10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות השיפור בהכנסות וברמות המעורבות
של הלקוחות בפלטפורמות הדיגיטליות של החברה, הדוחות מצביעים על כך שההשפעה החיובית עדיין מוגבלת. הירידה החדה ברווחיות, במיוחד בארה"ב, מצביעה על כך שההוצאות הגבוהות הכרוכות ביישום האסטרטגיה שוחקות את השורה התחתונה בטווח הקצר. עם זאת, סטארבקס ממשיכה להרחיב את פעילותה
ומתמקדת בצמיחה ארוכת טווח, עם דגש על גידול בתשואה על ההון ועל שיפור יכולות התפעול.
שאלות המשקיעים חושפות את הכיוון קדימה: בשיחה עם המשקיעים, הנהלת סטארבקס סיפקה הצצה לעומק האסטרטגיה שתוביל את החברה בתקופה הקרובה. אחד הנושאים המרכזיים היה ניהול כוח האדם: החברה הודתה כי ההנחה לפיה ציוד חדש יוכל להחליף עובדים התבררה כבלתי מדויקת. במקום זאת, סטארבקס משקיעה בשילוב חכם בין צוותים, טכנולוגיה ואלגוריתמים, כדי לשפר את מהירות השירות והחוויה הכוללת, עם כוונה להרחיב את המהלך ללמעלה מ־3,000 סניפים עד סוף השנה הפיסקלית.
במקביל, החברה מבצעת בחינה מחודשת של מבנה העלויות והעיצוב של סניפים חדשים ומתוכננים. ההרחבה צפויה להיבלם זמנית, כדי לייעל את המודל התפעולי בטרם יואץ קצב הפתיחות מחדש, במטרה
ארוכת טווח להכפיל את מספר הסניפים. תחום נוסף שזכה להתייחסות הוא פשטות המוצר והחדשנות. הנהלת סטארבקס ציינה כי תפריט פשוט יותר מאפשר חדשנות ממוקדת, והדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה באחוז הסניפים שמציגים צמיחה חיובית בעסקאות. לבסוף, על רקע החששות המקרו כלכליים
בארה"ב, החברה מחדדת את ההצעה שלה לצרכן, "מותרות יומיומיות פשוטות" שנשארות אטרקטיביות גם בעיתות כלכליות. השילוב בין חדשנות, תגובתיות לצרכים משתנים וניהול הוצאות מדויק צפוי, להערכתה, לתמוך בשיפור איטי אך יציב בשולי הרווח ובהמשך הצמיחה.

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.