מעבדה
צילום: depositphotos

תוכנית הקיצוצים ב-FDA: חשש כבד בתעשיית התרופות הגלובלית

דליפת מסמך מהממשל האמריקאי חושפת תוכנית לקצץ 50% מכוח האדם של ה-FDA. ההשלכות צפויות להיות משמעותיות עבור תעשיית התרופות והבריאות, לא רק בארה"ב

חיים בן הקון | (1)
נושאים בכתבה תרופות FDA


תעשיית התרופות והמחקר הרפואי העולמית נכנסה למצב של חוסר ודאות בעקבות דליפת מסמך מהממשל האמריקאי שמפרט תוכנית לקיצוץ של כ-50% בכוח האדם של רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA). המהלך, המיוחס למדיניות הכללית של ממשל טראמפ לצמצום רגולציה פדרלית, מעורר דאגה בקרב גורמים רפואיים, חוקרים, וחברות פארמה ברחבי העולם.

איך הגענו למצב הזה?

הקיצוצים המוצעים הם חלק ממדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ, שמטרתה להפחית בירוקרטיה ולצמצם את גודל הממשלה הפדרלית. ההצעה כוללת גם קיצוץ של 4 מיליארד דולר במימון המכון הלאומי לבריאות (NIH), המממן פרויקטי מחקר רפואי ברחבי העולם, כולל בישראל. מינויו של רוברט פ. קנדי ג'וניור לתפקיד שר הבריאות האמריקאי מעיד על כיוון ברור: רפורמות משמעותיות במוסדות הבריאות המרכזיים של ארה"ב.

מה המשמעות של קיצוץ ב-FDA?

ה-FDA אחראי על אישור תרופות חדשות, פיקוח על מפעלי ייצור תרופות ומזון, ובקרת איכות מחמירה. כיום הוא מעסיק כ-18,000 עובדים, אך כבר עכשיו סובל ממחסור בכוח אדם מקצועי. קיצוץ כזה עלול להביא לעיכובים משמעותיים באישור תרופות חדשות, ירידה באיכות הבדיקות ופיקוח חלש יותר על תרופות מזויפות ומוצרים מסוכנים.

בתעשיית התרופות הישראלית, שעובדת בצמוד ל-FDA כדי לייצא תרופות ומכשור רפואי לשוק האמריקאי, עיכובים באישורים עלולים להוביל להפסדים כלכליים משמעותיים. דוגמה לכך ראינו במהלך מגפת הקורונה, כשעיכובים בבדיקות של ה-FDA בישראל גרמו לעיכובים של שנה ואף יותר באישור מפעלים חדשים.

הפגיעה במחקר הרפואי

בנוסף לפגיעה הישירה באישורי תרופות, הקיצוץ במימון NIH עלול להוביל להפסקת פרויקטי מחקר רפואי חדשניים. NIH מממן מחקרים גם מחוץ לארה"ב, כולל בישראל, והפחתת התקציבים עשויה לפגוע בשיתופי פעולה בינלאומיים חשובים.

חוקרים טוענים שהקיצוץ יפגע לא רק ביכולת לפתח תרופות חדשות, אלא גם במעקב אחר מגפות ומחלות. לדוגמה, קיצוצים דומים בעבר הובילו לעיכובים בזיהוי ובתגובה למגיפות כמו שחפת וחצבת.

מה זה אומר לישראל?

ישראל מסתמכת על אישורי FDA כדי להכניס תרופות חדשות לשוק המקומי ולייצא תרופות ומכשור רפואי לחו"ל. אם ה-FDA יתקשה לאשר תרופות בזמן, ישראל תצטרך לשקול להקים רשות רגולטורית עצמאית או לחפש שיתופי פעולה עם רגולטורים אחרים כמו הסוכנות האירופית לתרופות (EMA).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך השם הFDA אחראי למותם של מיליונים (ל"ת)
    דורונא 10/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".