חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005 - ביטוח לאומי

ביום 29.3.2005 התקבלה בקריאה שניה שלישית הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (להלן – החוק). תחילת החוק ביום 1.1.2005, אלא אם נקבע אחרת. החוק טרם פורסם ברשומות.

הפחתת חלק המעביד בדמי ביטוח לאומי בחוק הופחת שיעור דמי הביטוח הלאומי המשתלמים בגין עובד (חלק המעביד בלבד), בחמישה שלבים, החל מיום 1.7.2005 ועד לשנת 2009.

להלן טבלה המפרטת את השינוי בשיעור דמי הביטוח, חלק מעסיק, החל מיום 1.7.2005, וזאת לגבי עובדים תושבי ישראל שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו לגיל הפרישה [יודגש כי ההפחתה חלה גם על סוגי עובדים אחרים (חלק המעסיק) אולם בשיעורים שונים].

שיעור דמי הביטוח – חלק מעביד (באחוזים) תקופה עובד ששכרו מעל מחצית השכר הממוצע במשק עובד ששכרו עד למחצית השכר הממוצע (3,482 ₪) 5.93 5.93 עד 30.6.2005 5.68 5.33 1.7.2005 -31.12.2005 5.68 4.88 1.1.2006 -31.12.2006 5.68 3.93 1.1.2007 - 31.12.2007 5.43 3.63 1.1.2008 - 31.12.2008 5.43 3.19 מיום 1.1.2009

בשיעורי הניכוי משכר העובד לא חל כל שינוי וכך גם בסכום ההכנסה המרבית והמזערית לתשלום דמי ביטוח.

הגדלת קצבת הזקנה

בסעיף 10 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002, נקבעה הוראת שעה (מיום 1.7.2002 ועד 31.12.2006), לפיה גמלאות מסוימות, המשתלמות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, תשולמנה בניכוי 4% מסכום הגמלה.

בחוק נקבע כי על אף האמור לעיל, קצבת זקנה המשתלמת בעד התקופה המתחילה ביום 1.5.2005 ומסתיימת ביום 31.12.2006, תשולם בניכוי 1.5% בלבד מסכום הגמלה (במקום 4%).

דמי אבטלה למי שהגיע לגיל 65 אך לא לגיל פרישה החוק תיקן את סעיף 33(ב) לחוק גיל פרישה, התשס"ד- 2004 (להלן - חוק גיל פרישה), ונקבע כי מי שפסקה זכותו לדמי אבטלה רק מחמת הגיעו לגיל 65, וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע לגביו בחוק גיל פרישה, יהיה זכאי לדמי אבטלה עד הגיעו לגיל פרישה. תחילת הוראה זו ביום 1.4.2004.

הגדלת חלקו של המעביד בדמי הפגיעה המשולמים לעובד

כיום, על המעביד להחזיר למוסד לביטוח לאומי את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעבודה, בעד תשעת הימים הראשונים. מספר הימים הנ"ל הוגדל בחוק לשנים עשר יום.

תחילת הוראה זו ביום 1.4.2005 והוא יחול על פגיעה בעבודה שאירעה ביום זה ואילך. היתה הפגיעה בעבודה מחלת מקצוע, תחול הוראה זו על מחלת מקצוע כאמור שתביעה להכרה בה כפגיעה בעבודה הוגשה ביום 1.4.2005 ואילך.

לא ישולם מענק נכות מעבודה למי שדרגת נכותו היציבה פחותה מ-9% לפי פרק ה' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), תשתלם קצבה לנפגע עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה של 20% ומעלה או דרגה שאינה יציבה של 5% ומעלה. עוד קובע הפרק האמור, כי ישתלם מענק למי שנקבעה לו דרגת נכות יציבה הפחותה מ-20% אך אינה פחותה מ- 5%. בחוק שונה האחוז האמור ונקבע כי המענק ישתלם למי שדרגת נכותו היציבה אינה פחותה מ-9%.

הוראה זו תחול על פגיעה בעבודה שאירעה ביום 1.4.2006 ואילך. היתה הפגיעה בעבודה מחלת מקצוע, תחול ההוראה על מחלת מקצוע כאמור שתביעה להכרה בה כפגיעה בעבודה הוגשה ביום האמור ואילך.

פגיעה בעבודה עקב חשיפה לרעש בחוק הוספה רשימת תנאים ומגבלות, אשר רק בהתקיימם, ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש יחשב כפגיעה בעבודה.

אחד מן התנאים שנקבעו (להלן – התנאי הנוסף) הוא כי הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה -

א. היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996. ב. היום שבו לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

תחילתו של התיקון ביום 1.4.2005 והוא יחול לגבי ליקוי שמיעה, שתביעה להכרה בו כתוצאה של פגיעה בעבודה, הוגשה ביום 1.4.2005 ואילך.

תחילתו של התנאי הנוסף ביום 1.7.2005 והוא יחול לגבי ליקוי שמיעה, שתביעה להכרה בו כתוצאה של פגיעה בעבודה, הוגשה ביום 1.7.2005 ואילך.

עדכון סכום מענק אשפוז כיום, סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 4,806 ₪ בתוספת 49,950 ₪ בעד כל פג שנולד באותה לידה. סכומים אלה עודכנו בחוק והם עומדים כיום על סך 6,775 ₪ בשל לידת יילוד אחד ו-102,409 ₪ בעד כל פג שנולד באותה לידה.

תחילת הוראה זו ביום 1.4.2005, אולם החל מהמועד האמור עד יום 31.12.2005 סכום מענק האשפוז בשל לידת יילוד אחד או יותר יעמוד על סך 6,799 ₪ ו-106,202 ₪ בעד כל פג שנולד באותה לידה.

סנקציות כנגד הטעיית המוסד לביטוח לאומי בחוק נקבע כי תובע גמלה או מקבל גמלה שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד לביטוח לאומי החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (להלן - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:

נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –

(א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (להלן - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע על החלטת המוסד לביטוח לאומי, אלא אם שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 ₪.

(ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע על החלטת המוסד לביטוח לאומי, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25% ("התקופה הקובעת" - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה).

נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות סעיף (א) לעיל, וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.

יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק, לפי הענין.

החלטת המוסד לביטוח לאומי תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו.

הוראות אלה יחולו על תובע גמלה או מקבל גמלה שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה ביום 1.4.2005 או לאחריו, או שהמוסד לביטוח לאומי נוכח לגביו, ביום 1.4.2005 או לאחריו, כי נמנע ממסירת מידע כאמור.

ביטוח בריאות דמי ביטוח בריאות לעקרת בית במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, תוקן סעיף 14(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 והוטל על עקרות הבית דמי ביטוח בריאות. החוק ביטל את החיוב שהוטל כאמור.