יוסי פריימן
צילום: יחצ

"בטווח הקצר השקל עשוי לשוב ולהיחלש"

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות סבור כי עודפי היצע מט"ח גדולים בשוק המקומי גוררים לייסוף השקל - אולם במבט לטווח ארוך, הוא עדיין מאמין כי השקל צפוי להתחזק משמעותית
סתיו קורן | (5)
נושאים בכתבה שער הדולר

"על רקע ישיבת הבנק המרכזי האמריקאי הצפויה בשבוע הבא, מוגבל בטווח הקצר, הפוטנציאל להמשך התחזקות השקל. המטבע הישראלי עשוי לשוב ולהיחלש. במבט לטווח ארוך, אין שינוי להערכתנו כי השקל צפוי להתחזק אף באופן משמעותי", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות.

"עודפי היצע מט"ח גדולים בשוק המקומי, גוררים לייסוף השקל. היצע המט"ח נובע הן ממכירות מט"ח שמבצעים יצואנים וחברות שהנפיקו מחוץ לישראל, לצד תנועת מט"ח לישראל להשקעה באג"ח שקלי שמבצעים משקיעים זרים" מוסיף פיירמן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 26/10/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    הפקרות של מט"ח,עלידי האביר והדחליל בעמ
  • 4.
    טל 26/10/2021 14:19
    הגב לתגובה זו
    העיקר אמר לפני חודש שהשקל לא צפוי להחלש,והנה האדון משנה את המנגינה,הוא יודע שהשקל יחלש בקרוב לכן משקשק אופס..סליחה .מקשקשקש
  • 3.
    האדון צודק אולי יחצן אולי אפילו שחצן אבל העובדות מדברות (ל"ת)
    פרץ 26/10/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפרים 26/10/2021 10:40
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שהשקל מתחיל להחלש הוא קופץ עם כתבה יחצנית שהשקל ימשיך להיחלש.
  • 1.
    כלים לא קובנציונליים מביאים להתנהגות לא... (ל"ת)
    מס רווח הון 26/10/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.