הבורסה סגרה בירידות קלות: לייפוייב זינקה עוד 25%
יום המסחר בבורסה בת"א נחתם בירידות שערים. המסחר התנהל במגמה שלילית מרגע הפתיחה, זאת למרות עליה של יותר מ-1% אמש במדד הנאסד"ק בניו-יורק. אווירת המימושים החלה בשווקי המזרח ולאחר יומיים של עליות שערים, סנטימנט המסחר היה שלילי היום. כשעתיים לפני הפתיחה פורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והפתיע לטובה כשנתון הליבה רשם עליה של 0.1% לעומת תחזית ל-0.2%. הדבר מחק את הירידות בת"א רך המדדים בכל זאת סגרו בירידות קלות.
מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע ורשם לראשונה מזה מספר חודשים עליה של 0.2%, עדיין לא מצליח להחזיר את רמת האינפלציה השנתית ליעדה כפי שנקבע על ידי בנק ישראל (1%-3%). נתון זה, בשילוב עם שער הדולר הנמוך שרושם כל יום שיאי שפל חדשים, מגביר את ההערכות לפיהן נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יוריד את שיעור הריבית לחודש מאי ביום א' הקרוב, והשאלה כעת היא האם הנגיד יוריד את הריבית בשיעור של 0.25% או בשיעור של 0.5%.
מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.10% לרמה של 1052 נקודות. מדד ת"א-100 השיל 0.20% לרמה של 1044 נקודות והתל-טק דווקא עלה 0.41% לרמת 390 הנקודות.
בזירת המט"ח: הדולר התאושש היום והיציג סגר בעליה של 0.44% וסגר ברמה של 4.064 שקל, זאת לאחר שנחתך ביומיים האחרונים במעל ל-1%. המשקיעים ימתינו בימים הקרובים להחלטתו של הנגיד סטנלי פישר (ביום א' הקרוב) על שיעור הריבית לחודש מאי.
מניות במרכז
מניית לייפוויב ממשיכה להיות הסיפור הבלתי יאמן גם היום. המניה זינקה היום בשיעור של 25% ובמחזור מסחר של 62 מיליון שקל, המחזור השישי בגודלו בבורסה!!! וזאת בהמשך לזינוק בשיעור דומה אתמול. המניה מסכמת עליה תלת יומית של כ-70% במחזורי מסחר גבוהים במיוחד. לפי שעה, לא ברור מי קונה את המניה בכמויות כל כך גדולות ובאפסייד כל כך גדול.
חברת מנרב, וחברת דניה סיבוס של אפריקה ישראל דיווחו הבוקר כי זכו במכרז להקמת איצטדיון עירוני בפתח תקווה. היקף ההכנסות מהפרויקט מוערך ב-106 מיליון שקל.
אפריקה ישראל ריכזה היום את מחזור הגבוה בבורסה לאחר שהודיעה כי תנפיק את החברה הבת AFI Development שמרכזת את הפעילות ברוסיה בלונדון לפי שווי של 5.51-4.23 מיליארד דולר. בנוסף, שלושה שבועות לאחר שבכלל פיננסים יצאו בהמלצה למניית אפריקה ישראל תחת הכותרת "לא ללכת נגד אפריקה" והעלו את מחיר היעד ל-450 שקל למניה, מורידים היום בבית ההשקעות את ההמלצה למניה ל"תשואת שוק" ומעלים את מחיר היעד ל-480 שקל.
מניית טבע סגרה היום בעליות קלות ונסחרה ברקע לפרסומים בתקשורת ההודית לפיהן החברה לא צפויה להגיש הצעה לרכישת החטיבה הגנרית של מרק. הצעות ניתן להגיש עד סוף החודש. נציין כי בית ההשקעות HSBC פרסם אתמול סקירה חיובית למניה, בה הוא מעלה את מחיר היעד מ-41 ל-42.5 דולר למניה, מחיר הגבוה בכ-13% מחיר המניה בבורסה.
המלצה אופטימית להכשרת הישוב המשיכה המשיכה לדחוף את המניה לעליות גם היום. המנייה טפסה אתמול ב-3.6% נוספים לאחר שזינקה בתחילת השבוע ב-7%. בבית ההשקעות איפקס העניקו למניה המלצת קניה עם מחיר יעד של 42 שקל ל- 12 החודשים הקרובים, המשקף פרמיה של כ- 45% על מחירה בעת ההמלצה.
מניות אוסיף, סגרו היום בירידות של 0.88%. מניות החברה שנרכשה על ידי ארקדי גאידמק זינקו אתמול בכ-6.8%. ברקע, המשקיעים מצמצמים את פרמיית הרכישה הגבוהה של גאידמק מיום הרכישה שעמדה עלכ-80% מעל לשוויה בבורסה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
