ישראלים וזרים פעלו בכיוונים מנוגדים במט"ח בפברואר

בשלושת השבועות הראשונים של פברואר, עד סמוך לפרסום החלטת בנק ישראל להפחית גם החודש את הריבית ברבע נקודת אחוז, ב-22 בפברואר, התחזק השקל מול הדולר ב-1.8%, וב-0.8% מול היורו. מאז ועד ל-6 במרץ נחלש השקל מול הדולר ב-0.9% ומול היורו ב-1.1%.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, ירד במקצת במהלך חודש פברואר- ב-0.3% לרמה של 5.5%. ביומיים האחרונים של פברואר ובימים הראשונים של חודש מרץ סיכון שער החליפין רשם עלייה מסוימת לרמה של 6.1%, על רקע המגמה השלילית בשווקים הגלובליים.

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר שבחודש פברואר תושבי חוץ ותושבי ישראל פעלו בכיוונים מנוגדים, בהיקפים משמעותיים ודומים בהיקפם.

פעילותם של תושבי חוץ התרכזה בתחומים הרגישים פחות לפערי ריביות, קרי השקעות במניות ישראליות, ברובם למסחר, וישירות. בלטו החודש שתי הנפקות של מניות של חברות ישראליות בחו"ל בהיקף כולל של חצי מיליארד דולר ורכישת מניות בז"ן, באמצעות תהליך ההפרטה, בהיקף של כ-400 מיליוני דולר. בימים האחרונים של פברואר, על רקע האירועים בשוקי העולם, תושבי חוץ מכרו מניות בהיקפים מתונים, אך המגמה לא התעצמה בתחילת מרץ.

המגזר העסקי, לעומתם, רכש מט"ח באמצעות כלים הרגישים יותר לפערי הריביות, בעיקר באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים. בנוסף לכך הייתה במגזר זה צבירה בפיקדונות במט"ח בבנקים וגם נרשמו פירעונות אשראי בנקאי במט"ח בהיקפים מצומצמים.

המשקיעים המוסדיים המשיכו החודש את מגמת הגידול בהשקעות בנכסים זרים, אשר התחדשה במחצית השנייה של 2006.

משקי הבית המשיכו בפברואר לפדות, בהיקפים מצומצמים, קרנות הנאמנות המקנות חשיפה למט"ח. זאת, במקביל לצבירה בהיקפים ניכרים בקרנות הנאמנות המשקיעות בעיקר באג"ח קונצרניות בארץ. בימים הראשונים של חודש מרץ, משקי בית פדו קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל בהיקף מתון יחסית.