העובדים בבנק ישראל נטשו את מקום עבודתם
עובדי בנק ישראל ישביתו את הבנק המרכזי החל מהיום באופן מלא. כך הוחלט בישיבת הועד הארצי שנערכה הבוקר. החל מהשעה 12:00 בצהריים יונחו עובדי הבנק לעזוב את מקום העבודה. המשמעות היא כי: כל מחלקות הבנק יושבתו, לא יועברו היתרות לבורסה, יתרות מט"ח לא יושקעו וכדומה.
בבנק ישראל מזהירים היום כי לא יוזרם כסף לכספומטים, אולם בשיחות שלנו עם הנהלות הבנקים הגדולים נאמר לנו כי הסיכוי ששביתה כזו תפגה בהיקף הכסף שמוצע בכספומטים הוא נמוך - בבנקים אומרים היום, כי שביתה של שבועות ארוכים בלבד יכולה להביא למחסור כזה, כי הצפי בבנקים הינו שמדובר בשביתה שלא תעלה על כמה ימים.
כמו כן הוחלט, כי מדי יום יתכנס מטה המאבק של העובדים במטרה להחליט על אופן המשך המאבק, לפי ההתפתחויות במו"מ כפי שתהיינה.
ועד העובדים הקים ועדת חריגים בנושא השביתה.
ציון שמע, יו"ר חטיבת עובדי הבנקים הודיע, כי ההסתדרות תגבה באופן מלא את מאבקם של עובדי הבנק.
"עובדי הבנק לא יהיו שק החבטות של אף אחד!" הודיע ועד העובדים "הממונה על השכר באוצר פועל באופן שיטתי, במשך חודשים ארוכים לטרפד כל הסכמה בבנק ישראל תוך הכפשת עובדי הבנק, במטרה לפגוע בעצמאות הניהולית של בנק ישראל."
לשם כך טוענים בוועד העובדים, לא בוחלים נציגי האוצר להציג נתונים מעוותים וחלקיים כגון חישוב שכר עובדי הבנק בתוספת פדיונות פרישה במטרה להציג שכר גבוה יותר, הצגת שעות עבודה מופחתות לעומת השירות הציבורי, למרות שמגזרים רבים בו נהנים משעות מופחתות ושעונים קופצים.
"קל ביותר לבודד נתונים, להציגם כראות עיניך ולטעון לשחיתות. כנראה שזה פשוט הרבה יותר מלנסות ולפתור את המשבר בדרך אמיתית. צר לנו שהממונה על השכר בוחר לפעול שוב ושוב בדרך זו".
ועד העובדים התפשר במשך חודשים רבים בכוונה להגיע להסכם ולסיים את הסכסוך הארוך שפוגע בתפקודו של הבנק. אולם נראה כי משרד האוצר אינו פרטנר אמיתי המעוניין בסיום הסכסוך. בבנק ישראל הזכירו, כי כבר במאי 2006 הגיע בנק ישראל להסכם הבנות עם מי שהיה הממונה על השכר דאז, מר עוזר ברקוביץ ז"ל שאף דיווח לשר האוצר כי הגיע להסכם ושר האוצר בירך על כך.
בבנק אומרים, כי לאחר מספר חודשים מונה ממונה חדש, אלי כהן. מאז ועד היום הוא פועל באופן שיטתי לטרפוד ההסכם. בעיקר שיטת הסלמי לפיה מדי חודש נולדים סעיפים חדשים שבמחלוקת. ועד העובדים ניסה להתפשר מספר פעמים במטרה לסיים את ההסכם, אולם מר כהן טרח מיידית לפתוח את ההסכם מחדש. כמו כן פועל כהן לטרפד כל אפשרות להסכם.
"כל נסיון לפתור את המשבר נתקל בנסיון טרפוד ומתקפה תקשורתית, המועברת ישירות למערכות העיתונים. נראה לנו שהממונה על השכר מעדיף להתעסק ביחסי ציבור במקום ביחסי עבודה", נמסר מוועד העובדים.
"הודענו לא אחת כי לשם שמירה על הבנק והעובדים אנו מוכנים לתקן ולוותר. וועד העובדים פועל להשגת הסכם שכר נכון והוגן לכלל עובדי הבנק (דור א' ודור ב'), תוך שמירה על רמתם הגבוהה של העובדים." הודיעו נציגי הועד "אולם לא מקובל עלינו שהממונה על השכר מתוך מערכת שיקולים פופוליסטית, יפעל ללא לאות ליצירת משברים ולהכפשת עובדי הבנק ואינו מגלה שום אחריות".
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
