העובדים בבנק ישראל נטשו את מקום עבודתם

הוועד בבנק מתחיל מדווח על השביתה כללית מהצהריים. בבנקים אומרים שהסכנה למחסור כסף בכספומטים נמוכה. הוועד: "נראה לנו שהממונה על השכר מעדיף להתעסק ביחסי ציבור במקום ביחסי עבודה"
עפרה ברון |

עובדי בנק ישראל ישביתו את הבנק המרכזי החל מהיום באופן מלא. כך הוחלט בישיבת הועד הארצי שנערכה הבוקר. החל מהשעה 12:00 בצהריים יונחו עובדי הבנק לעזוב את מקום העבודה. המשמעות היא כי: כל מחלקות הבנק יושבתו, לא יועברו היתרות לבורסה, יתרות מט"ח לא יושקעו וכדומה.

בבנק ישראל מזהירים היום כי לא יוזרם כסף לכספומטים, אולם בשיחות שלנו עם הנהלות הבנקים הגדולים נאמר לנו כי הסיכוי ששביתה כזו תפגה בהיקף הכסף שמוצע בכספומטים הוא נמוך - בבנקים אומרים היום, כי שביתה של שבועות ארוכים בלבד יכולה להביא למחסור כזה, כי הצפי בבנקים הינו שמדובר בשביתה שלא תעלה על כמה ימים.

כמו כן הוחלט, כי מדי יום יתכנס מטה המאבק של העובדים במטרה להחליט על אופן המשך המאבק, לפי ההתפתחויות במו"מ כפי שתהיינה.

ועד העובדים הקים ועדת חריגים בנושא השביתה.

ציון שמע, יו"ר חטיבת עובדי הבנקים הודיע, כי ההסתדרות תגבה באופן מלא את מאבקם של עובדי הבנק.

"עובדי הבנק לא יהיו שק החבטות של אף אחד!" הודיע ועד העובדים "הממונה על השכר באוצר פועל באופן שיטתי, במשך חודשים ארוכים לטרפד כל הסכמה בבנק ישראל תוך הכפשת עובדי הבנק, במטרה לפגוע בעצמאות הניהולית של בנק ישראל."

לשם כך טוענים בוועד העובדים, לא בוחלים נציגי האוצר להציג נתונים מעוותים וחלקיים כגון חישוב שכר עובדי הבנק בתוספת פדיונות פרישה במטרה להציג שכר גבוה יותר, הצגת שעות עבודה מופחתות לעומת השירות הציבורי, למרות שמגזרים רבים בו נהנים משעות מופחתות ושעונים קופצים.

"קל ביותר לבודד נתונים, להציגם כראות עיניך ולטעון לשחיתות. כנראה שזה פשוט הרבה יותר מלנסות ולפתור את המשבר בדרך אמיתית. צר לנו שהממונה על השכר בוחר לפעול שוב ושוב בדרך זו".

ועד העובדים התפשר במשך חודשים רבים בכוונה להגיע להסכם ולסיים את הסכסוך הארוך שפוגע בתפקודו של הבנק. אולם נראה כי משרד האוצר אינו פרטנר אמיתי המעוניין בסיום הסכסוך. בבנק ישראל הזכירו, כי כבר במאי 2006 הגיע בנק ישראל להסכם הבנות עם מי שהיה הממונה על השכר דאז, מר עוזר ברקוביץ ז"ל שאף דיווח לשר האוצר כי הגיע להסכם ושר האוצר בירך על כך.

בבנק אומרים, כי לאחר מספר חודשים מונה ממונה חדש, אלי כהן. מאז ועד היום הוא פועל באופן שיטתי לטרפוד ההסכם. בעיקר שיטת הסלמי לפיה מדי חודש נולדים סעיפים חדשים שבמחלוקת. ועד העובדים ניסה להתפשר מספר פעמים במטרה לסיים את ההסכם, אולם מר כהן טרח מיידית לפתוח את ההסכם מחדש. כמו כן פועל כהן לטרפד כל אפשרות להסכם.

"כל נסיון לפתור את המשבר נתקל בנסיון טרפוד ומתקפה תקשורתית, המועברת ישירות למערכות העיתונים. נראה לנו שהממונה על השכר מעדיף להתעסק ביחסי ציבור במקום ביחסי עבודה", נמסר מוועד העובדים.

"הודענו לא אחת כי לשם שמירה על הבנק והעובדים אנו מוכנים לתקן ולוותר. וועד העובדים פועל להשגת הסכם שכר נכון והוגן לכלל עובדי הבנק (דור א' ודור ב'), תוך שמירה על רמתם הגבוהה של העובדים." הודיעו נציגי הועד "אולם לא מקובל עלינו שהממונה על השכר מתוך מערכת שיקולים פופוליסטית, יפעל ללא לאות ליצירת משברים ולהכפשת עובדי הבנק ואינו מגלה שום אחריות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: