לידר: דיווח טבע על שיווק ה-Wellbutrin לא משמעותי

בלידר לא מתרגשים מהודעתה של טבע על המשך שיווק הגרסה הגנרית לתרופת ה-Wellbutrin, תרופה לטיפול בדיכאון. ואומרים: הדיווח הוא בגדר "מהומה רבה על לא דבר", אך הכ"ז ממליצים "קניה" במחיר של 39 ד'
עפרה ברון |

"הדיווח של טבע לפיו הגיעה החברה להסדר משפטי עם Biovail ביחס לשיווק גרסה גנרית לתרופת ה-Wellbutrin נגד דיכאון, הינו במידה רבה מהומה רבה על לא דבר", כך אומר היום (ג') יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון.

את הדברים אומר בורגן לאחר שאתמול ענקית הגנריקה הודיעה כי תמשיך לשווק את הגרסה הגנרית לתרופת ה-Wellbutrin, תרופה לטיפול בדיכאון, בבלעדיות של 6 חודשים לשוק האמריקני.

לדבריו של בורגן, כבר ב-18 בדצמבר 2006 דיווחה טבע כי החלה לשווק את טבליות ה-Wellbutrin של Biovail לשחרור מושהה במינון 300 מ"ג. "כאז כן עתה נציין: אמנם מכירות התרופה האתית הסתכמו בכ-970 מיליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, אך מאחר וההשקה מתבצעת בשותפות עם החברות Impax ו-Anchen, לא צפויה להיות לכך תרומה מהותית לשורה התחתונה (טבע צריכה לבצע תשלומים ל-Anchen, וכן לשלם אחוז מסוים מרווחיותה הגולמית בגין מכירות התרופה)", אומר בורגן.

לדבריו, חידוש מסוים בהודעה מהיום ניתן למצוא בכך, שטבע גם קיבלה רישיון לשווק טבליות Wellbutrin במינון 150 מ"ג בשנת 2008 (ייתכן אף מוקדם יותר בנסיבות מסוימות). אמנם גם פה מדובר במכירות שנתיות בלתי מבוטלות של תרופת המקור של גרסה זו, העומדות על כ-800 מיליון דולר, אך שוב מאחר וההשקה מתבצעת בשותפות Anchen (היא זו אשר זכתה בתקופת הבלעדיות הסטטוטורית בת ה-180 יום), גם כאן אנו לא חוזים תרומה מהותית מדי לשורה התחתונה של טבע, מה גם שעפ"י התחזיות הנוכחיות (לרבות אלו שסופקו ע"י הנהלת טבע) הצמיחה בשנת 2008 ממילא צפויה להיות חזקה ודו-ספרתית.

עובדה מעניינת: ביום של ההודעה ה"מקורית", קרי ב-18 בדצמבר 2006, מניית טבע לא רק שלא הגיבה בחיוב אלא אף ירדה, מעניין מה יוליד היום ב-NASDAQ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: