גבעות דורשת מאלברטה להשיב 8.8% מהחזקותיה בחזקת ראש העין
שותפות חיפושי הנפט והגז גבעות יהש 0% מעדכנת כי היא מנהלת משא ומתן מול חברת אלברטה המשקיעה בחזקת ראש העין, באשר לאי עמידתה בהתחייבויות הכספיות. לטענתם, על אלברטה להשיב לשותפות 8.8%, מהחזקותיה בחזקה, בשל אי עמידתה בתשלום ההשקעה שסוכם.
על פי הודעת השותפות, חברת אלברטה הקנדית המחזיקה ב-12% בחזקת ראש העין, טרם העבירה לה את מלוא הסכום בגין התשלום הראשון ושאר התשלומים בהתאם להסכמים.
בתוך כך, בחודש מארס היא פנתה לשותפות וביקשה לקיים פגישה על מנת לדון בהתאמות שיש לבצע בהסכמים לאור המצב הגלובלי והירידה במחירי הנפט. זאת, למרות שלא עמדה בתשלום הראשון והשני, עוד בטרם החל השינוי במצב הגלובלי ובמחירי הנפט.
בין השותפות לאלברטה, מחלוקות גם באשר לגובה הסכום שהושקע על ידי החברה עד כה. לטענת השותפות מדובר בכ-6 מיליון דולר, אך אלברטה טוענת כי מדובר בסכום גבוה יותר. בנוסף, בשותפות סבורים כי יש להפחית מסכום ההשקעה 2 מיליון דולר, כחלק מהפיצויים שנקבעו בהסכמים בין הצדדים.
לאור זאת, לטענתם אלברטה זכאית ל-3.2% מהחזקה מתוך 12% שנרשמו על שמה, בגין השקעה של 4 מיליון דולר. כמו כן, אלברטה אחראית לתשלום חובותיה והתחייבויותיה לצדדים שלישיים שנתנו שירותים בקידוח מגד 8.
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בתחילת חודש ינואר, דיווחה השותפות כי, אלברטה טרם העבירה את מלוא התשלום הראשון העומד על 12.5 מיליון דולר על קידוח מגד 8. עם זאת, בגבעות טענו כי למרות אי העברתו של התשלום המלא "המשקיע הפגין מחויבות להשקעה ופעל יחד עם השותפות לצורך עמידה בתנאים שהציב שר האנרגיה...התנהלות זו של המשקיע מהווה בסיס להמשך ההידברות עמו".
הצרות התחילו עוד לפני
בסוף אוגוסט 2019 הודיעה שפיר הנדסה כי לא תשקיע בקידוח ולאחר מכן התברר כי משקיע מהותי - השותפה האמריקאית הפוטנציאלית אשר היתה במו"מ עם אלברטה, ושנתפסה כשותפה אסטרטגית חשובה, החליטה סופית שלא להצטרף.
- 7.מי ? 05/06/2020 15:00הגב לתגובה זולא יצרו כמעט כלום. חוץ משמועות. אבל מנהלי קרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו' שורפים לנו את הכסף
- 6.אזרח 12/05/2020 11:25הגב לתגובה זובכיס של הפראיירים המתחלפים
- 5.אברשה 08/05/2020 11:27הגב לתגובה זוהמניה הכי עלובה בתולדות הבורסה בארץ .הכי טוב שימחקו אותה מהמסחר
- 4.פשוט בושה וחרפה, התנהלות שערוריתית אשר דורש חקירה. 07/05/2020 09:08הגב לתגובה זופשוט בושה וחרפה, התנהלות שערוריתית אשר דורש חקירה. השותף הכללי מרוויח מיליונים בעוד השותף המוגבל מובל לשחיטה. עובדים על כולם בעיניים. נפט לא חסר אבל אף אחד לא יהנה ממנו
- 3.אל תקנו זכוכית במחיר של יהלומים (ל"ת)י. 05/05/2020 23:53הגב לתגובה זו
- 2.חוץ ממשפחת בן דוד אף אחד לא מרוויח בגבעות (ל"ת)רננה 05/05/2020 15:28הגב לתגובה זו
- גם סוחרי סיבובים (ל"ת)בן 06/05/2020 14:33הגב לתגובה זו
- 1.תגידו, יש שם גם נפט, או רק יהודים? (ל"ת)רם 05/05/2020 14:01הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
