שיכון ובינוי יריד
צילום: אבשלום ששוני

שיכון ובינוי ו-GES של ג'נריישן קפיטל נותנות גז בפרויקט מיון הפסולת בשפד"ן: בנק הפועלים יממן

המתקן יעסוק במיון ומחזור פסולת עירונית והפקת אנרגיה ואמור לטפל באלף טונות פסולת מדי יום. המקום ישתמש בפסולת המתאן כדי להפיק הספק של 12 מגה וואט שיימכרו בתעריף מובטח. צפי הקמה: תוך 3.5 שנים
אלמוג עזר | (7)
נושאים בכתבה שיכון ובינוי

Zero Waste, חברה בת של שיכון ובינוי 0%  ו-GES החלה בתהליך הקמת מתקן מיון הפסולת בשפד"ן. זירו ווייסט התקשרה עם סולל בונה תשתיות בהסכם לביצוע עבודות תכנון והקמה של הפרויקט בתוך תקופה של 3.5 שנים. המתקן יעסוק במיון ומחזור פסולת עירונית והפקת אנרגיה, שיוקם בקרבת ראשון לציון. GES היא חברה בבעלות מלאה של קרן ג'נריישן קפיטל 0% . שיכון ובינוי ו-GES זכו במכרז להקמה והפעלה של מתקן לטיפול בפסולת בשפד"ן באפריל 2018. במסגרת הזכייה, החברות ויתרו על מענק ההקמה מטעם ועדת המכרזים הבין משרדית. המכרז נעשה בצורת פנה תפעל והעבר (B.O.T) ואמור לטפל באלף טונות פסולת מדי יום. המתקן ישתמש בפסולת המתאן כדי להפיק הספק של 12 מגה וואט שיימכרו בתעריף מובטח.  המצב בישראל קשה בכל הנוגע לזבל ואשפה. כמעט כל האשפה מוטמנת באדמה, בעוד שמטמנות הולכות ומתמלאות. הקמת מטמנות חדשות זוכה להתנגדות של ארגונים סביבתיים ורשויות מקומיות בשל בשל זיהום מים, אדמה ואוויר ופגיעה באיכות חיי התושבים בקרבת מקום. המתקן החדש יהיה הראשון בישראל שיפעל באמצעות תהליך מיחזור ביולוגי. זירו ווייסט כתאגיד מוחזק בשיעור שווה על ידי אזורים וחברת GES. התאגיד התקשר עם חברת הפעלה המוחזקת בשיעור של 50% על ידי החברה והיתרה על ידי GES, בהסכם למתן שירותי תפעול ואחזקה לפרויקט לתקופה של כ-25 שנים ממועד סיום הקמת הפרויקט. הסכמי ההקמה והתפעול הינם במתכונת  back-to-back (גב אל גב) להסכם הזיכיון שנחתם בשנת 2018 ולתיקונים שנערכו בו לאחר מכן. החברה ביחד עם השותף GES אחראיות ביחד ולחוד למלוא התחייבויות סולל בונה על פי הסכם ההקמה. עוד הוסכם, כי החברה ו- GES יעמידו ערבויות בנקאיות להתחייבויות המפעיל על פי הסכם התפעול. בנק הפועלים העמיד לפרויקט מימון בדמות הלוואת non recurse. הבנק התחייב להעמיד מסגרות אשראי למימון הקמת הפרויקט בהיקף כולל של כ-590 מיליון שקל ומסגרת Standby עד סך כולל של כ- 38 מיליון שקל. בנוסף פועלים יספק מסגרות אשראי של 189 מיליון שקל. הריבית של הלוואת הבנק נעה בין 2.5% ל-3.5%. ארז בלשה, מנכ״ל ג׳נריישן קפיטל ויו״ר GES: "אנו מאוד שמחים על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט זירו וויסט ורואים בכך אבן דרך חשובה נוספת באסטרטגיית ההשקעות של הקרן. מדובר בפרויקט תשתית לאומית  ראשון מסוגו וחשוב ביותר לאזרחי מדינת ישראל כחלק מהמגמה העולמית של הפחתת ההטמנה , הגדלת המחזור והקטנת פליטות המזהמים. בכוונתנו להמשיך לפתח את פעילותה של ג'נריישן כמובילת שוק בתחום צומח וחשוב זה דרך GES פלטפורמת המים ואיכות הסביבה שלנו״.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תושב הצפון 03/01/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
    יש לבטל את הפרויקט
  • 2.
    ראשלצי 03/01/2021 14:53
    הגב לתגובה זו
    אם אתה רוצה להיבחר לעוד קדנציה ולשרוד בפוליטיקה כדאי מאוד שתילחם בביזיון הזה! העיר הרביעית בגודלה במדינה הפכה לחצר האחורית של המדינה! לא ניתן לזה יד ונילחם בכל הכח
  • ואיפה יזרקו זבל ? על הירח ? (ל"ת)
    אחד העם 03/01/2021 16:04
    הגב לתגובה זו
  • בחצר הבית שלך (ל"ת)
    טמבל 05/01/2021 12:40
  • 1.
    משקיע 03/01/2021 13:50
    הגב לתגובה זו
    רק יורדת ויורדת.??????
  • אז למה קנית? תמכור (ל"ת)
    רז 03/01/2021 20:39
    הגב לתגובה זו
  • דווקא עלתה 50 אחוז בחצי שנה האחרונה (ל"ת)
    אנליסט 03/01/2021 16:04
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה ומה המתאם בין וול סטריט לת"א?

חידוש הפסקת האש תמך בשוק אתמול, רצף של הודעות חיוביות מענקית השבבים אנבידיה הזניק גם את מניות השבבים הדואליות שהובילו את מדד הדגל לסגור בירוק בוהק; אבל הפתיחה צפויה להיות מתונה כשהדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.2% לאחר שהאופטימיות בוול סטריט נעלמה עם הספקנות של יו"ר הפד'; מעבר לים עונת הדוחות בעיצומה אצלנו רק 5 דיווחו עד עתה כשהשיא צפוי להיות באמצע החודש הבא

מערכת ביזפורטל |

הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים. 

העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם. 

מעבר לכך, הן מייצרות תמחור השוואתי עולה. כשאנחנו מנתחים שוק מסוים ומשווים אותו לשוק אחר כאמת מידה, אז כאשר השוק האחר - עולה, גם השוק שאנחנו בוחנים עולה, ובפשטות - אם מכפילי הרווח של ה-S&P 500 עלו במהלך כמה שנים מ-15 ל-30, אז צפוי שמכפילי הרווח של השווקים באירופה ובשאר המקומות גם יעלו, ולרוב בשיעור קרוב. קוראים לזה תמחור יחסי והוא פועל גם בהשוואה של שווקים וגם בהשוואה של מניות. אם שתי מניות מאותו תחום נסחרות במכפיל רווח של 20, ואחת מזנקת בחודשיים למכפיל של 28, ייתכן מאוד שבהמשך השנייה תזנק אחריה.


ועוד סיבה שוול סטריט משפיעה על ישראל - יש מניות דואליות שנסחרות בישראל ובוול סטריט וכששם עולה הן גם עולות. הן חוזרות לבורסה בת"א אחרי ערב-לילה של מסחר בוול סטריט ומשפיעות מאוד על המסחר בת"א. יש סיבות נוספות לרבות החשיבות של הטכנולוגיה על השוק המקומי ועל הכלכלה המקומית, אבל אלו הקשרים העיקריים בין וול סטריט לת"א. אתמול וול סטריט עלתה - לסקירת וול סטריט, אבל המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.2% ( לטבלה המלאה של מניות הארביטאז') - הכיצד?  ובכן, ראשית זה לא מדע מדויק. יש מעל 120 מניות ישראליות בוול סטריט, באזור 50 מניות דואליות. הן לא בהכרח מתנהגות כמו המדדים או כמו ענקיות הטק. שנית, יש זמן חפיפה במסחר - בסוף המסחר אצלנו ובתחילת המסחר בוול סטריט (לרוב בין 16:30 עד 17:25, עכשיו ולזמן קצר מ-15:30 עד 17:25 בגלל הזזת השעון). בזמן הזה ההשפעות של וול סטריט כבר מתבטאות במחירי המניות הדואליות. כלומר, אם וול סטריט רק לשם הדגמה עלתה 2% עד 17:25 וזה מתבטא במניות הדואליות, אבל סגרה לבסוןף על האפס והדואליות בהתאם, אז ת"א תפתח למחרת עם ארביטראז' שלילי משמעותי כי הדואליות ירדו 2% (למרות שוול סטריט על האפס).

וזה אפילו מורכב יותר. יש מסחר שאחרי הסגירה בוול סטריט. אז אם שם יש שינויים, זה אמור להתבטא במניות הדואליות וגם בארביטראז', כלומר מי שרוצה לקבל תמונה מלאה צריך להבין בבוקר מה ההשפעה של הדואליות ומה ההשפעה של החוזים על וול סטריט.