אחד העיסוקים המאתגרים ביותר שישנו לעורך דין פלילי הינו "שחרור ממעצר". כאשר אדם נעצר, בין אם זה מעצר לצרכי חקירה (לפני הגשת כתב אישום) ובין אם זה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (לאחר הגשת כתב אישום), ישנה חשיבות רבה לאיכות הייצוג המשפטי שאותו העצור יקבל. ניסיון העבר מלמד שייעוץ וייצוג משפטי איכותי, מעלה באופן משמעותי את הסיכויים ל- שחרור ממעצר.

סוגיית המעצרים בחוק כוללת משתנים רבים והינה מעבר להיקפו של מאמר זה. בהתאם לאמור, הכתוב מטה מהווה אך מעין תמצית בלבד, של שני סוגי המעצר הנפוצים ביותר - מעצר לצרכי חקירה ומעצר עד תום ההליכים.

צילום: pexels

מעצר לצרכי חקירה (לפני הגשת כתב אישום)

כאשר אדם נעצר בחשד לביצוע עבירה פלילית, או אז משטרת ישראל יכולה לעצור אותו לצרכי חקירה (בהתקיים עילות המעצר הקבועות בחוק), וזאת לתקופה של עד 24 שעות שבמהלכן תצטרך להביא את העצור לבית משפט השלום, להארכת מעצרו.

• חקירה פדרלית נגד UnitedHealth בחשד לניפוח חיובים ב־Medicare
• צרות בצרורות: יונייטדהלת' תחת חקירה פלילית, צונחת ב8% נוספים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מטרתו של המעצר לצרכי חקירה (מה שנקרא גם בשם "מעצר ימים") היא לאפשר למשטרת ישראל להמשיך לחקור את המקרה כשהחשוד נמצא במעצר.

הסמכות להארכת מעצר לצרכי חקירה נתונה לבית משפט השלום, ועל מנת ששופט יצווה על הארכת מעצרו של אדם, צריך שיתקיימו התנאים הבאים: 

1. חשד סביר לעבירת עוון או פשע.

2. התקיימות אחת מעילות המעצר הבאות:

    א. קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד מן המעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה, או להתחמקות מחקירה / הליכי שפיטה – לדוגמה: כאשר ישנה אפשרות שהחשוד יתאם גרסאות עם אחרים או יעלים ראיות וכו'.

    ב. מתקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם כלשהו, או את ביטחונה של המדינה – לדוגמה: כאשר מדובר באדם שביצע עבירה חמורה וישנו חשד שיפגע במישהו ככל שישוחרר מן המעצר.

    ג. בית המשפט שוכנע שיש לנקוט בהליכי חקירה מיוחדים שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר – לדוגמה: כשרוצים להפעיל מדובבים בתא המעצר.

3. היעדר חלופת מעצר.

חוק המעצרים מסמיך את בית המשפט להאריך בכל פעם את המעצר לתקופה של עד 15 יום. כאשר סך הימים שהחשוד שרוי במעצר מגיע ל- 30 יום, ניתן יהיה להאריך את המעצר רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. כאשר מניין הימים שהחשוד שרוי במעצר מגיע ל- 75 יום, ניתן יהיה להאריך את המעצר רק באישורו של בית המשפט העליון.

הצהרת תובע - כאשר מסתיימת החקירה, וככל שהתביעה סבורה כי מעיון ראשוני בתיק יש מקום להגיש כתב אישום ובקשת מעצר עד לתום ההליכים, או אז התביעה יכולה להגיש הצהרת תובע לבית המשפט – הצהרה שבה התובע מבקש להאריך את מעצרו של החשוד לתקופה של עד 5 ימים נוספים, וזאת לצורך לימוד התיק והכנת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים.

 

מעצר עד תום ההליכים (לאחר הגשת כתב אישום)

מעצר עד תום ההליכים הינו מעצר שמתבצע לאחר הגשת כתב אישום.

הסמכות לעצור נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו נתונה לאותו בית משפט שבו מתנהל ההליך העיקרי – אם כי מדובר בהליכים נפרדים ובשופטים שונים. על מנת לעצור אדם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, צריך שיתקיימו התנאים הבאים:

1. מתקיימת אחת מעילות המעצר הבאות: 

     א. יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט.

     ב. מסוכנות ו/או חשש מהימלטות.

     ג. אי עמידה בתנאי ערובה.

2. בית המשפט נוכח כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

3. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.

 

עורך דין פלילי

ישנה חשיבות רבה לשחרור ממעצר - בפרט לשחרור ממעצר עד תום ההליכים, וזאת משתי סיבות עיקריות:

הסיבה הראשונה היא שכאשר אדם שרוי במעצר עד תום ההליכים, הוא בדרך כלל יהיה מתוסכל ומדוכדך, וכתוצאה מכך הוא עלול לעשות טעויות בניהול המשפט, להסכים ולהתפשר על הסדר טיעון רע וכו' , והסיבה השנייה היא שכאשר אדם שרוי במעצר עד לתום ההליכים ובסופו של יום הוא מורשע, או אז הסיכוי שבית המשפט ישית עליו עונש של מאסר בפועל גובר באופן משמעותי – זאת בשל נטייה לא מודעת של שופטים לגזור עונשי מאסר ביתר קלות על נאשמים שכבר שרויים במעצר – מחקרים רבים מלמדים שלשופטים יותר קל מנטאלית לשלול את החירות של מי שחירותו כבר נשללה ממנו קודם לכן.