חשוד

המונח "חשוד" מציין במשפט הפלילי אדם שקיים לגביו יסוד סביר להניח כי ביצע עבירה, אך טרם הוגש נגדו כתב אישום. מעמד זה שונה ממעמדו של "נאשם", המוגדר ככזה רק לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט.

במשפט הישראלי, כמו במערכות משפט דמוקרטיות אחרות, חל
על חשוד עקרון חזקת החפות, לפיו הוא נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית משפט. לחשוד עומדות זכויות שונות, ובהן הזכות להיוועץ בעורך דין והזכות שלא להפליל את עצמו בחקירה.

חקירת חשוד עשויה להתבצע על ידי גורמי אכיפה שונים, ובסיומה מוחלט אם להגיש נגדו
כתב אישום, לסגור את התיק או להסתפק בהליך חלופי. פרסום שמו של חשוד בתקשורת, בטרם הוגש נגדו כתב אישום, כפוף לשיקולים משפטיים וציבוריים הנוגעים לאיזון בין חופש העיתונות לזכות לפרטיות ולשם טוב. בישראל, גופי אכיפה שונים, ובהם המשטרה, רשות ניירות ערך ורשות המסים,
מוסמכים לפתוח בחקירת חשודים בהתאם לתחומי הסמכות שלהם, ולעיתים משתפים פעולה ביניהם בחקירות מורכבות הנוגעות לעבירות כלכליות.

בעבירות כלכליות מתנהלת החקירה לרוב מול המשטרה ומול רשות ניירות ערך, וההחלטה על העמדה לדין מתקבלת בסופו של דבר בפרקליטות. מעצר או חקירה של בכיר בחברה ציבורית מחייבים דיווח מיידי ועשויים להשפיע על שער המניה.

מציג דף 1 מתוך 2
לכל הכתבות +