לא לשימוש
צילום: Istock

קבלן נתן לעצמו דירה, וענה לפקידי מס הכנסה: "לאלוהים פתרונים"

קבלן ויזם הנדל"ן חשוד כי התחמק מדיווח על הכנסה של כ-3 מיליון שקל ותשלום מס רכישה של כ-150 אלף שקל
מערכת Bizportal | (3)

פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, הגיש ביום חמישי האחרון בקשת מעצר כנגד דוד נחמני, קבלן ויזם, בעל חברת בנייה, בן 59 מגבעתיים. נחמני רכש דירת פנטהאוז בפרויקט המנוהל במסגרת החברה שבבעלותו וחשוד כי מסר דיווח כוזב בגין שטח הדירה וכתוצאה מכך גם בגין שווי הדירה. שטח הדירה עליו דיווח נחמני עמד על 100 מ"ר, בשווי של כ-3.1 מיליון שקל, כאשר בפועל במסגרת החקירה הסמויה הסתבר, כי שטח הדירה עמד על 153 מ"ר והעלות הראשונית שהוערכה על ידי שמאית מיסוי מקרקעין של רשות המסים, נאמדה בטווח של כ-5 עד 6 מיליון שקל. על פי החשד התחמק נחמני מדיווח על הכנסה של כ-3 מיליון שקל ומתשלום מס רכישה של כ-150 אלף שקל.

  כבוד השופטת, חיותה כוחן-עומר, מבית משפט השלום בתל-אביב, דנה בבקשה, נעתרה לבקשת רשות המסים וקבעה, בין היתר, ערבות עצמית של 400 אלף שקל, ערבות צד ג' של 200 אלף שקל וכן הטילה צו עיכוב יציאה מהארץ, למשך 180 יום.   במהלך החקירה הגלויה קשר עצמו החשוד לחשדות שעלו כנגדו כשנתבקש לתאר את הפנטהאוז שרכש השיב "הפנטהאוז כלל 4 חדרים בשטח של 155 מ"ר ועוד מרפסת של 155 מ"ר בערך". כשנשאל מדוע שטח הדירה שנרשם הוא 100 מ"ר בלבד השיב: "אין לי מושג מאיפה המספר הזה צץ".   עוד נשאל נחמני, מדוע בחוזה מכירת הפנטהאוז אין התייחסות לשטח הדירה, בתגובה לשאלה זו השיב נחמני: "לאלוהים פתרונים, יש פה פספוס, מדובר בטעות אנוש".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זרובבל 07/03/2018 11:27
    הגב לתגובה זו
    דירה יחידה בשווי 5 מליון שקל מה אתה מסתבך בשביל 150K?
  • 2.
    אהרון 25/02/2018 16:37
    הגב לתגובה זו
    מנכלית בזק הרוויחה עד היום משך 7 שנים 60 מיליון שח . האם מס הכנסה בדק את חוקיות ההכנסות של הגברת הנדל ?
  • 1.
    יקיר "המחנה הציוני" 25/02/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
    צריך להגן על המסכנים האלה - אין להם פנסיה אנחנו ב"מחנה הציוני" לא ניתן לחוק דירה שלישית לעבור
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.