עמנואל נבון
צילום: Bizportal, יח"צ

הבחירות הגורליות בצרפת: על המועמדים, וההשלכות האפשריות על עתיד אירופה

ד"ר עמנואל נבון בטור המנתח את סיכויי המתמודדים בבחירות בצרפת, וההשלכות הצפויות על עתידה של צרפת
עמנואל נבון | (2)
נושאים בכתבה צרפת

הבחירות לנשיאות צרפת ביום ראשון הן מן המוזרות ומן הבלתי צפויות שאני זוכר. ישנם סיכויים טובים למועמדים קיצונים והזויים, בעוד שמצביעים רבים עדיין מתלבטים. לתוצאת הבחירות תהיינה השלכות גורליות על עתידה של צרפת ושל האיחוד האירופאי.

היות ומועמד חייב לקבל לפחות 50% כדי להיבחר (שלא כמו בארה"ב), תמיד נערכים שני סיבובים. בסיבוב הראשון מתמודדים בבחירות אלו 11 מועמדים, חלקם אנשים הזויים וקיצונים, כולל רועה צאן שנסע לסוריה פעמיים כדי לפגוש את בשאר אסד (ב-2015 וב-2017); פועל מפעל ומורת תיכון קומוניסטים שרוצים מהפכה נוסח רוסיה 1917; ואפילו מתרגל שלי לשעבר, אשר רוצה לבטל את מוסד הנציבות האירופאית.  

מתוך 11 המועמדים, רק שניים (פרנסואה פיון ועמנואל מקרון) תומכים בליברליזם כלכלי. דהיינו, 82% מהמועמדים לנשיאות צרפת הם אנטי-ליברלים מוצהרים (וזה כולל את מארין לה פן, שמצעה הכלכלי זהה לזה של השמאל הקיצוני). 

לפי רוב הסקרים האחרונים, ההתמודדות היא בעצם בין ארבעה מועמדים: פרנסואה פיון (ימין-מרכז), עמנואל מקרון (שמאל-מרכז), מארין לה פן (ימין קיצוני), וז'אן-לוק מלנשון (שמאל קיצוני).  ארבעתם נעים סביב 20% תמיכה, ורק שניים מהם יגיעו לסיבוב השני. אי אפשר לדעת מי יהיו השניים האלה. ערב ההצבעה, כ-40% מהמצביעים עדיין מתלבטים. שיעור המתלבטים משתנה לפי שיוכם הפוליטי: 76% ממצביעי לה-פן טוענים שהם לא ישנו את החלטתם לא משנה מה, בעוד שרק 55% ממצביעי מקרון בטוחים שהם לא ישנו את דעתם.

 

מבין ארבעת המועמדים הריאליים, שניים (מארין לה-פן וז'אן-לוק מלנשון) מציעים מדיניות כלכלית קיצונית והזויה. שניהם אנטי-קפיטליסטים. לה-פן רואה במדינה כלי נגד כלכלת השוק והגלובליזציה השנואות עליה. היא רוצה לפרוש מהאירו (דבר שיחמיר את הגרעון המסחרי), להעניש את החברות הצרפתיות המהגרות (במקום לשאול את עצמה מדוע חברות אלו מהגרות), ולבטל הסכמי סחר (כאילו צרפת לא מרוויחה מהם).  מלנשון, מצדו, רוצה להטיל מס הכנסה של 100% על כל מי שמרוויח יותר מ 360,000 יורו בשנה, לפרוש מברית נאט"ו, ולהחליף את הרפובליקה החמישית על ידי "מהפכה עממית" נוסח הוגו צ'אבס (שאותו מלנשון מעריץ) בוונצואלה. 

אלא שגם אם אחד מבין שני האנשים המסוכנים האלו ייבחר, אף אחד מהם לא יוכל ליישם את מדיניותו. זאת, משום שהשלטון בצרפת הוא חצי נשיאותי: לנשיא יש אמנם סמכויות נרחבות, אך ממשלה שהוא ממנה חייבת לקבל אמון מן האסיפה הלאומית. ללא רוב באסיפה, הנשיא משותק. היות ושיטת הבחירות לאסיפה היא אזורית-רובנית (עם שני סיבובים), כמעט ואין סיכוי למועמדים להיבחר אם אינם משתייכים למפלגת שלטון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למפלגתה של מארין לה-פן יש רק נציגה אחת באסיפה הלאומית (מתוך 577). באסיפה הנוכחית יש רק 15 נציגים מהשמאל הרדיקאלי. ספק עם מספרים אלה ישתנו באופן מהותי לאחר הבחירות לפרלמנט אשר תתקיימנה כחודש לאחר הבחירות לנשיאות. כך שגם אם לה-פן או מלנשון יצליחו להיבחר הם לא יוכלו ליישם את מדיניותם הקיצונית.

עמנואל מקרון הנו עמום ביותר לגבי כוונותיו. הוא מלא בססמאות, אך ללא תכנית ברורה. הוא מבטיח שינוי אך היה יועץ ושר של פרנסואה הולנד במשך כמעט חמש שנים. רוב הסוציאליסטים תומכים בו (ולא במועמדם הרשמי, והנשכח, בנואה המון), אך ספק אם הוא יוכל לגבש רוב פרלמנטרי. בשביתה הראשונה (הריטואל הצרפתי הידוע) הוא יתקפל ויחזור לשיטת פטרונו פרנסואה הולנד, דהיינו פשרות ועמידה במקום. אלא שצרפת זקוקה לרפורמות עמוקות, דומות לאלו שבוצעו באנגליה תחת תאצ'ר, ובגרמניה תחת שרודר.

רק פרנסואה פיון מציע רפורמות כאלו. הוא המועמד היחיד בעל תכנית כלכלית רצינית ואמיצה שמטרתה להתמודד עם הבעיות המבניות של הכלכלה הצרפתית: צמיחה כמעט אפסית, אבטלה גבוהה (10%), גרעון תקציבי כרוני, ופריון נמוך. הוא גם המועמד היחיד שמסוגל לקבל רוב יציב ומוצק בפרלמנט. הוא אמנם נפגע מפרשת העסקת אשתו, אך בשורה התחתונה הוא לא עבר על החוק (המתיר העסקת קרובי משפחה על ידי חברי פרלמנט) ולא הוכח שאשתו לא ממש עבדה (לא הוגש נגדו כתב אישום: הוא זומן לשימוע על ידי שופט, אך לא כל שימוע מתגלגל לכתב אישום).

מבן ארבעת המועמדים הריאליים, פיון הוא היחיד שלא מציע רעיונות מטורפים (כמו לה פן ומלנשון) ושלא יהיה ההמשך של הולנד הכושל (כמו מאקרון). סיכויו לנצח גבוליים, אך הוא הסיכוי האחרון של צרפת.   

הכותב הוא ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת תל-אביב, עמית בכיר בפורום קהלת, ופרשן בערוץ i24news

עוד בנושא:

באופנהיימר משגרים אזהרה לקראת הבחירות בצרפת ביום א' 

לקראת יום א' הקרוב - הסוחרים מתחילים להיערך לאפשרות שתרחיש האימים יקרה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 20/04/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
    מתוך המצע של לה פן: "להעניש את החברות הצרפתיות המהגרות (במקום לשאול את עצמה מדוע חברות אלו מהגרות)". ההערה הזאת חושפת כמה עקומה דרך המחשבה של הכותב ועד כמה השתלטו התאגידים בע:מ על חיינו. אם יש משהו שהם אוהבים זה דיונים על "מדוע חברות עוזבות". הן תמיד עוזבות בגלל כסף ותמיד הפתרון הוא לתת להם פטור ממיסים ומימון על השקעות.
  • 1.
    אזרח 20/04/2017 09:41
    הגב לתגובה זו
    אם נשיא צרפת הנוכחי לא הוכיח עצמו אין זאת אומרת שהדרך והרעיונות העומדים ביסוד השקפת עולמו אינם ראויים. ממשיכיו (מאקרון)יכולים בהחלט להוכיח זאת. נטיות לבו של בעל המאמר שקופים בהחלט. אגב, גם בישראל המצב דומה והוא נמשך למעלה מעשור שנים.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: