מה הרג את ראלי טראמפ? אי-ודאות פוליטית ואינפלציה מעיקה

אחרי זינוקים מרשימים בוול סטריט, הגיעו התפכחות ונפילות שהתעצמו ביום שישי; למה השווקים ירדו ומה יהיה הלאה?
עמית בר | (27)

התוצאות של הבחירות הזניקו את השווקים. עליות של מעל 2% וזה לא נעצר, ה-S&P 500 עלה ב-4% תוך שלושה ימים, הנאסד"ק במעל 5%, הראסל עלה ביום ההכתרה של טראמפ ב-6%, והגיע לעלייה של 8%. ואז הגיע דשדוש עם מגמה שלילית, ולבסוף הגיעו ימים של ירידות בינוניות שהסתיימו בשישי אדום. ה-S&P 500 מאז בחירתו של טראמפ עלה ב-1.7% בלבד. הראסל שכבר היה בפלוס 8%, בעלייה מצטברת של 1.8%. הנאסד"ק בעלייה של 1.2% בלבד. 

 

אז האם ראלי טראמפ נגמר, ומה יהיה עכשיו?

טראמפ הוא טראמפ לטוב ולרע. הכל תנודתי, הכל קיצוני. המינויים האחרונים שלו יוצרים בארה"ב מחלוקת מול מתנגדיו מהדמוקרטיים, אבל גם בתוך הרפובליקנים. המינויים נראים שליפות מהירות, המינויים לא מתחשבים בצורך, אלא נשענים על הפרסונה והחיבה וההערכה האישית של טראמפ אליהם. המינויים הם לא מיינסטרים, הם קצוות. רואים את זה, אגב, במינויים שקשורים אלינו. מדובר באנשים שתומכים מאוד בישראל, כאלו שמתחברים לאג'נדה של להכות חזק, את כולם, את תוכנית הגרעין של איראן. כאלו שנותנים גיבוי מלא לפעולות שלנו בשטחים, בעזה, בצפון. זה מצוין לנו, אבל האם הם יכולים להיות מתווכים ראויים בדרך להסכם מדיני? אלו אנשים שלא רואים בהכרח את הצד השני. בזמן מלחמה זה טוב לנו, מה יהיה לאחר מכן?

וזה לא רק הם. מאט גייטס כשר המשפטים, טולסי גבארד כראש שירותי המודיעין, ורוברט פ. קנדי ג'וניור כשר הבריאות, מעוררים בארה"ב שאלות נוקבות. מינוי גייטס, שמעורר מחלוקת רבה, נתקל כבר בהתנגדות חריפה בסנאט. גם המינויים האחרים גרמו לתחושה שהממשל יתמקד במאבקים פוליטיים.

וחוץ מזה, כבר עכשיו, פחות משבועיים אחרי הבחירות, יש קולות בממשל שטוענים שאילון מאסק הופך לדומיננטי יותר ויותר, והם מבקרים את טראמפ על כך. זה רמז למלחמות פנימיות בהמשך. 

איומים על יוזמות כלכליות

הכלכלנים סבורים שיהיו חודשים של אי יציבות עד שהשדרה של הממשל תתגבש. זה יכול להוביל לעיכוב של הארכת חוקי המס הגדולים של ממשל טראמפ עד אמצע 2025. אובדן רוב רפובליקני זמני בבית הנבחרים, עקב מינוי חברי קונגרס לתפקידי מפתח בממשל, כפי שטראמפ מתכנן, יאט עוד יותר את קידום החקיקה הכלכלית.

האינפלציה חוזרת לתמונה

אבל נראה שהבעיה הגדולה של השווקים היא לא המינויים, אלא האינפלציה והמאבק הצפוי בין טראמפ לג'רום פאוול, נגיד הפד'. עליית התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ל-4.5% ביום שישי מהווה עדות לכך שהציפיות הן לעלייה משמעותית באינפלציה. רק לפני חודשים ספורים, התשואה על האג"ח היתה באזור 4%. 

מחירי הליבה לצרכן עלו ב-0.3% במשך שלושה חודשים רצופים, ומדגישים שהלחץ האינפלציוני עדיין חי וקיים. החשש הוא שהתוכניות של טראמפ להאצה כלכלית יובילו לעלייה באינפלציה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

יו"ר הפד, פאוול, אמר השבוע שאין כוונה להוריד את הריבית בקרוב, אף על פי שהשוק ציפה להקלה נוספת. האמירה הזו תרמה לחוסר היציבות בשווקים, כשהמשקיעים מבינים שהפד לא ממהר להוריד שוב את הריבית. הוא מחכה לראות את הממשל נכנס, והוא ישקול את צעדיו לפי כיוון האינפלציה. זה אומר שהריבית הגבוהה עלולה להישאר לזמן ממושך יותר. כל זה מבלי להכניס את המתחים האישיים בין פאוול לטראמפ. 

טראמפ היה מוותר על פאוול בקלות, אבל פאוול הצהיר שאי אפשר לפטר אותו והוא לא יזוז מכסאו עד מאי 2026, סיום מועד הכהונה הרשמי. פאוול יזהר שבעתיים כעת בהורדת הריבית. הוא חושש שמלחמת הסחר תעלה מחירים, הוא חושש שהזרמות כספים לא מרוסנות של ממשל טראמפ יעלו ביקושים ומחירים. הוא יחכה על הגדר וזו בשורה רעה לשוק. 

 

היסטוריה חוזרת?

אנליסטים מציינים דמיון בין המצב הנוכחי למה שהתרחש בשנות ה-60, כאשר הפד הוריד ריבית מהר מדי אחרי משבר, מה שהוביל לאינפלציה חריפה בשנות ה-70. הם מזהירים שזה המצב אחרי הפחתה מצטברת של 0.75% אם האינפלציה תחזור לעלות בעידודו של טראמפ. זה מפחיד מאוד את פאוול וזה כאמור יוביל אותו להפחתות מאוד מבוקרות, אם בכלל בחודשים הקרובים. 

 

מה הלאה?

הכל תלוי בצעדים שיוביל הממשל בענייני מסים, מלחמת סחר, הכוונה לסיים את המלחמות ועוד. טראמפ נחוש להצליח, אבל בדרך יהיו עליות וירידות. מלחמת הסחר היא עניין קריטי. צריך לזכור שהמשמעות של מלחמת סחר היא התייקרות של מוצרים בארה"ב. להילחם בסינים ולהעלות מכסים זה אומר בפועל להעלות מחירים לצרכן האמריקאי וזה יתבטא באינפלציה. זה לא מה שטראמפ היה רוצה, אבל הוא חוזר ללא הפסקה על הכוונה להילחם דרך העלאת תעריפים. השוק יבחן כל מילה ובעיקר את המעשים, אבל אל תצפו שאחרי זינוק של 23% ב-S&P 500 הוא ימשיך לטוס. 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אמריקה יוקר מחייה מאמיר וכואב ואין כסף. (ל"ת)
    הנגף שב 16/11/2024 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    בקיצור טראמפ גרוע והשוק מפנים את זה עכשיו (ל"ת)
    טראמפ גרוע 16/11/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    תיקון מטה היה צפוי בכל מקרה,איש לא יודע האם טראמפ "רע"/"טוב"
  • 15.
    תיקנו רק שורטים ופוטים. תמה החגיגה (ל"ת)
    חיים 16/11/2024 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    השווקים יצנחו .תירשמו (ל"ת)
    מני קוטלר 16/11/2024 17:29
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 07:41
    הגב לתגובה זו
    תנודתיים וזה צפוי
  • 13.
    לא לקנות כלום הכל ייפול (ל"ת)
    טומר 16/11/2024 17:26
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 07:42
    הגב לתגובה זו
    לא המלצה
  • 12.
    להישאר בחוץ גם אצלנו וגם שם יירד הרבה (ל"ת)
    רפי 16/11/2024 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    החיים 16/11/2024 16:39
    הגב לתגובה זו
    איזה בליל מילים שוק המניות אמור לייצג תשואה של החברות כשהחברות נסחרות במכפילים מורפים הוא מייצג רק את הכסף שזורם פנימה קטונתי לנבא אם ומתי הבועה תפקע אבל אנשים שכחו שמחירי מניות יכולים וצרכים לרדת כך ששווים ייצג את הפעילות הכלכלית ולא רק חלומות שהרבה פעמים לא מתגשמים לנתח סיבות לירידה יומית אחרי עליות מטורפות זה במקרה הטוב עבודה בעייניים על הקוראים
  • לרון 17/11/2024 07:43
    הגב לתגובה זו
    מכפילים "מורפים"
  • 10.
    החוק והצדק 16/11/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
    נגידי הבנק המרכזי של ארה"ב וחמור חמורותיים של ישראל
  • לרון 17/11/2024 07:44
    הגב לתגובה זו
    בה "הרגו" ראשי מדינה כלכלה ובורסה היה ב 1929
  • 9.
    בפאט ביצע מכירות בעשרות מיליארדים בשוק . (ל"ת)
    יודעי דבר... 16/11/2024 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ממה שהבטיח טראמפ השווקים י ק ר ס ו ( גזרו ושימרו ) (ל"ת)
    אם יתממש רק 30% 16/11/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 07:46
    הגב לתגובה זו
    המקריסים שווקים חדשות לבקרים,מקווה שלפחות השקיעו בדולר ופתחו תכ. חיסכון
  • 7.
    איך 80 מיליון הצביעו למטורף הקשיש איש העסקים העלוב . (ל"ת)
    לא יאמן ! 16/11/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
  • כי בארהב הססמאות שלכם לא עובדות (ל"ת)
    גם בארץ ךא 16/11/2024 23:00
    הגב לתגובה זו
  • ג׳קלין 16/11/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    מעניין איזה יהודי ישראלי ירצה לבחור באישה שלפני שנבחרה כבר מציגה גישה אנטי ישראלית, שמאיימת בצעדים ושמונעת נשק ותמיכה בנו
  • לרון 17/11/2024 07:48
    מהמריונטה המכונה "שר המשפטים" חבל שהגב' איילת לא שם
  • 6.
    התשואות עלו למעלה מהחשש לגרעון לא האינפלצינ שנית כ 16/11/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    התשואות עלו למעלה מהחשש לגרעון לא האינפלצינ שנית כדאי שתסתכל על הגרף ותבין לאן הולכים התשואות בזמן הקרוב מה היהאנחנו יודעים ההסתברות לאן זה הסיפור ולך אין מושג מי שמך בכלל לכתוב עם ידע עלוב כל כך כמו למשל פרשן צבאי זיו או אלון בן דוד איך אונרים אצלכם לוזריםבושה בושה בושה
  • 5.
    שקצת תלמדו לנתח עמית בר מי ??????? תלמדו קצת איך מ 16/11/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    שקצת תלמדו לנתח עמית בר מי ??????? תלמדו קצת איך מנתחים שווקים ולא באים ומזהירים וצודקים פעם טת באלף שנהיש מדדים של מוממנטום כמות כסף סקטורים ועוד ועוד ואתם באים לי עם העמית בר זה שמגבר כמונפרשן צבאי בערוץ 12
  • 4.
    אין לך מושג מה שאתה כותב האיהפלציה בנפילה בתמג 3 א 16/11/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
    אין לך מושג מה שאתה כותב האיהפלציה בנפילה בתמג 3 אחוז תסתכל כל הגרפים טמבל זה נראה לך שוק יורד תסתכל אפילו על arkk אם אתה מסין זה נראה לך שוק יורד תסתכל על הראסל 2000 ותנסה לאן הור הולך אין לך איפת הבנה
  • 3.
    לרון 16/11/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    קנה בשמועות מכור בעובדות,לו הייתה נבחרת האריס היה השוק יציב עד יורד ואח"כ מתקן מעלה,אצל טראמפ יהיה UP AND DOWN
  • 2.
    דבורי 16/11/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    חחח. כל יום סיפור אחר ואיך אמרו הגששים בזמנו יום ככה ויום ככה אז תמשיכו לפזמן לנו זה נחמד למרות שאנו יודעים שזה בולשיט ואתם גם ככה לא מבינים כלום אבל המדיה מאפשרת לכם זאת חינם אז למה לא לכתוב
  • איציק 17/11/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    למה אתה קורא אותם גבר?
  • 1.
    לרון 16/11/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
    תנודתיות
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.