סכנת מלחמת סחר חדשה: החקלאים האמריקאים שוב בחזית

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ, החשש מפני חזרה למלחמת הסחר עם סין גובר. החקלאים האמריקאים, שספגו את עיקר המכה בסבב הקודם, חוששים כי מכסים על מוצרי סויה ותירס עלולים להותיר אותם שוב במצב של חוסר ודאות כלכלי
גיא אבטליון |

בעקבות בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות, ייתכן שארה"ב תיכנס לעוד סבב של מלחמת סחר עם סין, מה שעלול לפגוע שוב באופן קשה בחקלאים האמריקאים ובעיקר במגדלי הסויה והתירס. בעימות הסחר הקודם, הטיל טראמפ מכסים על מוצרים מיובאים מסין בסכום כולל של מעל 300 מיליארד דולר, מה שגרם לתגובה נחרצת מצד סין, שכללה מכסים על מוצרים אמריקאים בהיקף דומה. סקטור החקלאות בארה"ב ספג את עיקר המכה עם מכסים על מוצרי סויה ותירס, שהם מוצרים מרכזיים בייצוא האמריקאי לסין. כתוצאה מהמהלך, סין העבירה את רכשיה לספקים חדשים בדרום אמריקה, כמו ברזיל וארגנטינה, וכתוצאה מכך חקלאים רבים בארה"ב נפגעו.

 

מכסים חדשים, בעיות ישנות: החקלאים האמריקאים שוב בסכנה

הפעם, טראמפ כבר הצהיר שבכוונתו להטיל מכסים בגובה של 10% לפחות על מוצרים זרים. במקרים מסוימים, כמו בסקטור מסוים של מוצרים מסין, אף דובר על מכסים בגובה של 60%. אם אכן מכסים כאלה ייכנסו לתוקף, סין עלולה להגיב שוב במכסים על מוצרים חקלאיים מארה"ב, מה שייפגע קשות בסקטור החקלאות. על פי דוח שפרסמה ההתאחדות האמריקאית של מגדלי הסויה ושל איגוד מגדלי התירס, הפחתה של 50% בייצוא הסויה לא תפתיע אם יחולו מכסים חדשים, וייצוא התירס עשוי לרדת בשיעור של 84%. ההפסדים עלולים להגיע לשווי כולל של 7.3 מיליארד דולר בשנה, על פי אותו דוח.

הסיכונים במלחמת סחר הם רבים. מלבד הירידה הפוטנציאלית ביצוא, מלחמות סחר מעלות את מחירי הסחורות והחומרים הגולמיים, ומקשות על חברות לנהל תזרים יציב, מה שעלול לפגוע ברווחיותן. מעבר לכך, כאשר מדינות מסיטות את המסחר לשווקים חלופיים, עשויים להתרחש שינויים מבניים גלובליים שאינם הפיכים, בהם שחקנים חדשים נכנסים לשוק ומחליפים ספקים ותיקים. בנוסף, ישנו חשש מפני הפגיעה בתחרות החופשית ובאפשרויות לצרכנים, מאחר והגבלות מסחר עלולות לצמצם את מגוון המוצרים הזמינים ולהעלות את המחירים לצרכן.

 

סיוע ממשלתי: פתרון זמני או בעיה ארוכת טווח?

בפעם הקודמת, כדי לפצות על ההפסדים, ממשלת טראמפ העניקה לחקלאים סיוע של מיליארדי דולרים, אך המהלך כמעט ביטל את יתרונות ההכנסות ממכסים. מה שצפוי להתרחש, הוא שהממשל ייאלץ שוב לשקול צעדים דומים. אם יחליטו להוריד את הסיוע, יהיו לכך השלכות כלכליות רחבות, כולל אובדן חוות חקלאיות וצמצום בתעסוקה בחקלאות – מצב שיפגע במיוחד באזורים כפריים שתלויים בהוצאות החקלאים.

ככל שמלחמת הסחר תימשך, ההשפעות ירגישו גם בתחומים נלווים, כמו תעשיית הדשנים, הייצור החקלאי, תחבורה ורכבים. בנוסף, עליית מכסים על יבוא סחורות אחרות צפויה להגדיל את העלויות עבור חקלאים אמריקאים, שכבר מתמודדים עם מחירי שיא בשל האינפלציה.

בנוסף, טראמפ מאיים להטיל מכס גבוה במיוחד על יצרנית הציוד החקלאי ג'ון דיר, שהודיעה על העברת חלק מקווי הייצור למקסיקו. ייתכן שהתבטאות זו של טראמפ תעורר חשש נוסף בקרב יצרני ציוד חקלאי ושאר התעשיות התומכות בתחום החקלאות בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

בסיכומו של דבר, גם אם יסתיים סבב נוסף של מלחמת סחר בעתיד, הפגיעה בייצוא האמריקאי כבר יצרה שינויי מבנה גלובליים ארוכי טווח, כאשר דרום אמריקה מקדמת את החקלאות שלה על חשבון ארה"ב, וכעת מדינות כמו ברזיל וארגנטינה מגדילות את שטחי הגידול שלהן, מהלך שכנראה ימשיך גם לאחר סיום אפשרי של עימות הסחר הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.